Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for מרץ, 2010

זה רישום ישן.  מנסה להעלות חומרים ישנים.

אני הרי מחסנאית  מתחילה ולא מאורגנת. מעמידה זה לצד זה ימים שונים ללא רצף.

ככה אני לומדת על האפשרויות  השונות (זה היה תחילה בוורד, מייל פרטי שנשלח. האפשרות להעלות אותו כחטיבה אחת באמצעות  windows live writer נחמדה מאד).

בנתיים אני רק אוספת ומכניסה למחסן שלי. אולי פעם גם אסדר.

clip_image002[4]

בוקר של חמסין באמצע מרץ. אובך. המון אבק ומחנק.

אנחנו לא נצא היום לטיול ארוך בבוקר.

clip_image004[4]

הצהוב הזה בקו הרקיע זה אבק.

clip_image006[4]

נונה מחכה, מוכנה ליציאה

clip_image008[4]

הסיר כבר לא כאן מזה יומיים. אבל הסלסלות עדיין באותה תנוחה.

לקחת או לא לקחת? זו השאלה.

clip_image010[4]

החרצית סתם יפה. את העלים היבשים אני אאסוף אחר כך כדי להכין מצע חדש לתולעים האדומות. בעצם אולי לא, כי בטח יש עליהם כל מיני חרקים.

clip_image012[4]

ניחוש – על מה אני מסתכלת? על הגרעין של הפיטנגו. אני אוספת זרעים.

למרבה הצער פיטנגו עדיין לא נבט אצלי. אבל אולי הפעם כן.

clip_image014[4]

בלי מילים

clip_image016[4]

ערמות של חול ליד הבית של חיות. איך קוראים לחיות שגרות בפנים?

clip_image018[4]

ולמעלה שוכנות חיות אחרות

clip_image020[4]

לא באמת חיות. יותר נכון מתות. זוגות נעליים מקשטים את העיר.

clip_image022[4]

וכאן, על העלים, על כל העלים של העצים בגינה, מושבה משגשגת של כנימות.

אולי לא כנימות. משהו דוחה במיוחד שגר רק על העצים האלה.

clip_image024[4]

השעה עשרה לשמונה. זה ברור בגלל טור המכוניות ליד בית הספר – אלה שמגיעות ואלה שכבר עוזבות וחוסמות לנו את המדרכה.

clip_image026[4]

בעמדת הצילום הקבועה שלנו רעש והמולה. מחכים לקשישים . בפנים זעופות שאלו "מה את מצלמת?".

clip_image028[4]

רק אותנו וחיות אחרות

clip_image030[4]

כאלה למשל, שהולכות לגן

clip_image032[4]

לא בטוח שנונה אוהבת את מה שאני מראה אבל זו בדיקה חשובה כל בוקר

clip_image034

היום פגשנו חתול חדש

clip_image036

וגם פרפר

clip_image038

ועוד חתול חדש

clip_image040

ובית ספר סגור

clip_image042

הכוסות מלפני יומיים וגם מאתמול . זה לא יפה ככה

clip_image044

זה כן יפה. שלולית של פרחים שנשרו מהעץ

clip_image046

וצמחים עקשנים ואמיצים שצומחים מתוך ריצפת הבטון

clip_image048

מבט למעלה

clip_image050.

מבט למטה, ממול. גם הן לא יצאו היום לצעדה



clip_image054

ומבט אל העץ הזה עם עלים נושרים ועלים צומחים בערבוב של ישן וחדש, שנה שעברה ושנה חדשה. אביב

clip_image056

ממש קרוב ראינו סוס


clip_image060

נונה הגיעה ראשונה, בודקת קודם אם יש משהו מעניין ליד הדלת של השכנים

מודעות פרסומת

Read Full Post »


זה לא חדש.  אני מנסה להעלות חומרים ישנים. לא ממש ישנים, אבל מלפני חמישה ימים.  סדר הפסח שהיה אתמול לא אפשר להעלות את הרשמים.  בהקפדה יתרה על רצף האירועים נתחיל מהמוקדם ביותר. לטיול בפארק יש סדר.  ברור וחשוב . יש עוד טיולים מצולמים ורשומים ואולי גם תורם יגיע.












השעה מוקדמת וכבר אור בחוץ. מתחילות את היום


בעוד אני מעיפה מבט בשעון ומרתיחה מים לקפה נונה  מתגנבת ותופסת מקום על המיטה


אני בודקת מיילים. על השולחן עבודות מותחלות שצריכות פנאי והתמדה לסיומן – סל משקיות נילון צהובות וסל מניר עיתון


בודקת בפייסבוק ומגלה כאן קרובת משפחה מדרגה ראשונה באירוע סטודנטיאלי



יצאנו לדרך – ראשית פגשנו חתול חשדן.


ואחר כך  זוג תורים



מרחוק ראינו כי שוב הקימו אהל אבלים. זה לשלושים.  זה היה לפני חודש שעברנו כאן  ביום שבת וראינו את  את האמבולנס?



וממש ליד האהל מכרנו הותיק אומר בוקר טוב


צילום שיגרתי . כבר יש אור במעון. כבר לא כל כך מוקדם ?



התרנגול  של הפארק מקבל את פנינו מלמעלה קורא בקול גדול.  עדיין מאד מוקדם. שעת קריאת התרנגול . וזה האות לטיולנו היום – מבט למעלה.

מבט גם לאגם והעופות

וגם לאלה שחולפים על פנינו ומתקשים להיפרד



אבל למעלה יש התעוררות של ציפורים

והסתכלנו למעלה

גם למטה – כדי לראות את מה שלמעלה בתוך שלולית.


כבר בחוץ – בשדרה. חתול הציע לעצמו מיטה למעלה למעלה


וישן לו שנת ישרים

וגם הכביסה מתעופפת למעלה



בכל זאת לא נתעלם מכמה מדיירי מטה של השכונה






עוד מבט למעלה.  לפי הככביסה ניתן לדעת את המסלול שלנו. ברור שבשכונה דרומית. רק שם תולים כביסה בחוץ. בחלק הצפוני לעולם לא רואים כביסה בחוץ


ועוד מבט למטה, ממש ליד הבית. האם אתה שחרור? ולמה קוראים לך ככה?

Read Full Post »

אנחנו כבר מוכנות לשעון הקיץ. בחמש בבוקר העולם שלנו כבר מתעורר אבל ההכרזה הרשמית על הקדמת היום  תהיה רק בעוד יומיים.

כאן היה אמור להיות וידאו של המולת הצפורים המרשימהשעוטפת אותנו סביב סביב אבל עד שהאפשרות המהירה לעשות זאת לא תתבהר הרמנו ידיים. צוויץ צוויץ  צוויץ צוויץ .

כמה סידורים קבועים של בוקר






אנחנו מתעסקות בזוטות אבל לא מנותקות מהעולם. שמחות על השקית שיעשה בה שימוש ראוי עוד מעט .

נונה ניצלה את ההזדמנות והתישבה על המיטה שלי, בדיוק כשקמתי לקחת את העתון. התמונה יצאה גרועה . אין ספק שתהייה הזדמנות שניה וגם שלישית ורביעית לצלם אותה בתנוחה האהובה עליה בבוקר מיד אחרי שאני קמה לקחת את העתון



עוד עדכון חשוב בחדר עבודה. אנחנו לא מנותקות מהעולם, כבר נאמר





ולנונה חשוב להיות נוכחת בטקס הזה.




בין כה וכה –  האור כבר חזק יותר אם כי עדיין יום ולילה מעורבבים. זמן מתאים ליציאה לטיול?

לא עדיף לחזור לישון קצת





ואחר כך צריך להיענות לבקשות





לחמם, למדוד, להגיש לכלבה רעבתנית ותובענית


ואז יוצאים לטיול. קצר. אין זמן גם היום. כבר מאוחר.




נונה מתלהבת מהעשבים הדגניים שהיא פוגשת





מוצאת מקום ראוי




ואני דואגת לשאר




שמחה לראות שמשאית הזבל עוברת עכשו – אות שכבר הזמן לצאת וגם שהדרך לא תהיי חסומה.  יש סוגיה בלתי פתורה בנושא משאית הזבל בימי רביעי -לצאת לפניה או אחריה? לבחור בדרך ארוכה ומקיפה או להיעזר בסבלנות ולהמתין אחריה?



אנחנו בדרך חזרה. מי זה שם? שכננו מר ס.? הוא הולך בקלילות מפתיעה.  זה כל כך הפתיע שלא הינו בטוחות עד שהגענו ממש לפתח הבית והוא נכנס לאותו בנין, באותה כניסה.  אבל בכל זאת עקפנו אותו. יש










Read Full Post »

בערך בשעה אחת עשרה וחצי לפני הצהריים  נשמע צלצול באינטרקום הדלת למטה. זו לא שעה עגולה ואני לא מצפה לאף אחד. אני עונה, בהיסוס, אולי דואר רשום? טעות? מתרימים?

קול נשי כועס מאד אומר  "משלוח זבל לאיש זבל" .   אולי "לאישה זבל". לא נשמע ממש ברור.

מה? אני שואלת

שוב עונה הקול  הנשי הכועס "משלוח זבל לאישה זבל. בת זונה" ונעלם.

אני מנסה לבדוק מהחלון אם אראה מישהי  יוצאת, אבל לא ראיתי איש.

זה מוזר וקצת מפחיד. מיד אני חושבת שזה קשור למעשי הבוקר – צלמת חובבת של ערמות זבל בשכונה. אולי מישהו חשב שאני מלשינה, אולי מישהו קיבל קנס? עקבו אחרי? אולי  מישהו קיבל קנס והניח שמישהו מהסביבה הקרובה התלונן, הסתכל בתיבות הדואר ובחר רק שם אשכנזי כמתלונן אפשרי? אולי חיפשו מישהו אחר והתבלבלו? אולי מישהיא מהמבקרות כאן כועסת עלי? אולי מישהו חושב שזרקתי לו זבל  בשטח שלו (לא אני)?

כל העניין הזה של הסתובבות עם מצלמה פתוחה הוא כנראה עסק קצת מסוכן. אני נראית תמוהה, פולשת, מוזרה ולפעמים גם ידידותית. אני לומדת לאט על האופן הראוי להציג עצמי בציבור.

אז ככה זה התחיל הבוקר. לא ממש טיול. יציאה קצרה מקוצר הזמן.

אנחנו יורדות במדרגות. אגרטל שהוא עצמו ותכולתו נאספו, כל אחד בזמנו והוצלו מהזבל

צילום ראשון, השתקפות של הבוקר, לפני היציאה.

ממש לפני השער, כמעט חוסם את הכניסה. מכולה ראשונה עם זבל. אין מציאות

אפילו מקרוב אין. ניסיון להתקרב, לבדוק, לראות את היופי בתוך הלכלוך.  אולי קצת. זה בכל זאת צבעוני.

פאפארצי חלונות לא יכולים להתאפק ומתרשמים מהתכולה שגולשת החוצה

שלפעמים יש בה אפילו סוג של יופי או עניין. בטח רק לנו.

צילום בעמדה הרגילה אבל מקרבה גדולה יותר. נהג מונית חוצפן חסם לנו את המרחב.

רירוח. כבר נאמר שזה טיול בסימן של זבל. גם זה נמצא בחוץ

וככה נראית כלבה סקרנית. האם אלו מצות משנה שעברה? מה הם עושות כאן? היום במיוחד זה טיול עם סימני שאלה.

וזה השומר – גם של הכלב הלא זהיר הזה אבל מאד חביב וגם של הגן. השומר של הגן (האיש עם המדים)  שמח להתידד אתנו ולומר בוקר טוב במבטא רוסי כבד. הוא  לא ידע לומר יותר מכך אבל היה לו חיוך לבבי ( עם הרבה שיני זהב). שמחנו להכיר

עוד צילום של השתקפות ולכידת ממתינה חדשה בתחנת האוטובוס הקבועה שלנו

וגם זה מתמיהה. דג ביבשה?

האיש שאנחנו פוגשות כאן תמיד אמר שהוא הגיע מהאגם של הפארק. הוא גם סיפר ארוכות על ילדתוו באיזור כאן ממש .  היו כאן בתים ערבים נטושים ובוסתנים מלאים פירות הוא סיפר, בשטח שהיום הוא פארק. בראשית ימיו של הפארק הושאר הבוסתן על כנו . הכל מנהל הפארק חמד, הרס, החליף  – בשבילים סלולים , במתחמים סגורים וטיפשיים וגזל הנאות הילידים, כך אמר האיש.

זה האיש, לאחר שנפרדנו

אין בשעות האלה הרבה חתולים וגם לא הרבה חיות אחרות. כבר  מאוחר (לקראת שמונה בבוקר)  וגם חם. בזוית העין ראינו משהו שמעורר חשש

עדיין מעיפים מבט אבל מורחקים כאמצעי מניעה.  לא שלנו. אנחנו דוקא היינו במצב רוח ידידותי.

מכר ותיק חיכה לנו בדרך

בדרך חסרת חן, לא מטופחת, אנחנו מחפשות את היופי

אולי כשממש מתקרבים וחותכים את הכל מסביב זה נראה קצת אחרת.

וגם זה קצת מעניין. אחרי  צמיחתו של העץ הזה – אקליפטוס – אנחנו עוקבות בהתמדה. ציור הקיר צמח פתאום בן לילה.

גם אלה מרשימים אותנו. צינורות מחוברים היטב. מהונדס כהלכה, מעבירים מים לבנין רב קומות ומצטנעים  כל כך בתחתית, בפינה נסתרת. ראוי להנצחה.

נונה שמחה לפגוש עד יצור נמוך קומה. גם הוא שמח

עוד צילום של השתקפות. אמרנו לשתיים שישבו שם מה פירוש הפעילות המוזרה שלנו. אחת קמה. כדי לא להפריע, לא כי כעסה.  אחת נשארה והסבה פניה, אבל לא התנגדה.

ומבט מהצד

עוד ערמה של זבל בדרך.

וורד כלוא מול הבית. זהו אנחנו בבית עוד שנייה.

נונה מיד רצה לפינה. אפילו לא שתתה. הכל בסדר?

כן. הכל ממש בסדר.

.

אני יוצאת לסידורים. יש לי הפסקה גדולה. הפעם לבד

בדרך מלאה זבל גם חמציצים

ממש הרבה זבל. היום יום שלישי. מחכים למשאית המפנה של העיריה. כל יום שלישי זה חג הזבל.

שורשיו המרשימים של פיקוס. ללא ספק יש לו אחיזה טובה, והוא נדיב ומארח גם צמחים אחרים.

עוד תכולה של בית מוצגת לראוה

אופס.  אות מבשר רע?  חמשה ועוד כחולה זה  דוקא נגד עין הרע, לא?

כאן מסתתרים פועלים. הם נחים בגינה. אני רציתי לצלם, הם רצו להתחמק, אולי חשבו שאני מהעיריה? שתפסתי אותם על חם מתבטלים? אני נבוכה לצלם באין הסבר הגיוני וסביר.. מרוב מאמצי הסתרה לא רואים אותם.

כל פרט חשוב היום. אולי זה קשור לתעלומה. עוד צילום השתקפות בדרך

תחנה ראשונה בסידורים – הבנק . השתקפות. אני בעמדה נעימה – מכניסה כסף ולא מוציאה.

התחנה הבאה במכון האורטופדי – מתקנים לי את המדרסים לתמיכה טובה יותר

הנה הם עובדים על זה

חזרתי. הלכתי גם למדוד שמלות בחנות שם ליד. הם היו מקסימות אבל לא עלי. חסכתי 350 ש"ח לפחות. אבל לבשתי את החולצה הפוך. לא רואים, נכון?

חזרתי הביתה, ואז היה הצלצול המוזר והמפחיד. עם המצלמה ארבתי ליד החלון. לא ראיתי כלום. תקריבל בית מרוחק – מנקים. הם לא קשורים

איך כל זה קשור לתעלומה ולאיומים?  כנראה לא קשור.

אבל מה כן קשור?


Read Full Post »

ניסיון ראשון בוורדפרס.  ניסיון ראשון בכלל ברשת. אם יצליח נעלה גם את הטיולים הקודמים.

כבר מתגלים קשיים. למשל איך לשנות את גודל האותיות? איך לשנות את צבען?

זה לא קשור. רק בעקיפין.  ערב קודם, קרוב לליל הסדר, מישהי עובדת  – וזה די נדיר

ולמחרת, נונה רומזת שהגיע הזמן לצאת

הנה היא ממש מוכנה ליציאה

מבט אל פינת הזבל. הפעם שלנו. המגפיים כבר נלקחו. התרמיל והמעיל לא .אותם באמת כדאי לזרוק.

מפגש ראשון.  האיש מנסה למנוע  אי נעימות ומתרחק.

אנשי עבודה ראשונים. תקלה. הם רוטנים וחוזרים ואומרים שהמכונית (המנקה) ממש חדשה ומנסים לתקן.

שעה מאוחר יותר הם עדיין ניסו.

ללא מילים

וקצת אחר כך נונה נשכבת ולא מוכנה להמשיך. משיכה חזקה ושידול. ועדיין היא מסרבת. היא פוחדת מהכלב הקטן הנבחן  שמגיע לנקודה הזו בדרך. אולי נראה אותו תיכף.

לא פגשנו אותו היום. הצטלמנו כרגיל בעמדה שלנו. הפעם הראנו לבקשת האחראית "מה את מצלמת"?  והציעה לצלם אותנו. סרבנו. אנחנו אוהבות השתקפויות וקביעות.

וגם את ההשתקפות הזו, בתחנת האוטובוס. הממתינים משתנים.  גם האור משתנה. התחנה קבועה.

בפתח הפארק עוד אנשים עמלים.

ועוד אחד. הוא האיום ביותר. האיש עם המפוח הקטן והאימתני שמרעיש ומעיף חול ומציק נורא. מזל שהוא כרגע במנוחה.

ועד איש עובד עם כלי רועש – מנקה וקוצץ ומעלה ריחות של דשא

עורב. גם הוא עובד.

ומי זה? תיכף נסתכל בשלט ונדע

הוא לא מופיע כאן.

זוגות זוגות

חבורות

שיירה  מגעגעת

ברבור לבן מיוחס

וברבור שחור מיוחס עוד יותר

פעילות חשובה

איסוף ומחזור

איש עובד וחיפושית צהובה.

לא פעם ראשונה היא חונה כאן. חיפושיות מעוררות בנו רגשות וזכרונות.

ועוד איש עובד. כולם מטפחים את הפארק שלנו. הוא הפארק הלאומי אבל אנחנו מרגישות שהוא הפארק שלנו.

נונה מושכת חזק לכיוון השדה

כי שוב מסתתרים כאן חתולים.

רואים אותם? בקושי. אי אפשר לכוון את המצלמה. האור בוהק ולא רואים כלום במדך. אבל הם שם.

אולי כאן

השעה כבר מאוחרת. בגלל זה אין כמעט חתולים.  בפארק הכוונה. בשמונה, אחרי שכבר אכלו, הם כולם כנראה נחים בסתר. כאן אנשים עובדים במשהו אחר. הם עובדים בריצה.

ואלה עובדים עם מכשירים

העוף הזה נח ממש ליד ערימת הזבל הזו אבל לא הצלחתי לצלם ביחד. בשעה זו של הבוקר האור מאד חזק ולא רואים כלום על הצג.

מי זו? מיינה?  לא.

אנחנו כבר קרובות ליציאה ופגשנו את מכרנו הבאים

תודה מיוחדת לדוגמן הצבעוני

שוב פולשות למרחב הפרטי ומשתקפות

קרוב לבית ארגז מפתה גדול. גם הפועל חמד אותו. חומר גלם נפלא נשאר ברחוב.

(חומר גלם למה? לרהיטים מקרטון כמובן. אבל ויתרנו עכשו על הקורס וכנראה שגם  על הכנתם בזמן הקרוב)

ממש קרוב לבית שניים שהשתגעו. האוטובוס התבלבל ולא פנה. עכשו מנסה לנסוע רוורס ולהיכנס לרחוב. ואת הכביש חוצה המשוגע השכונתי. זה מה שהוא עושה בדרך כלל. חוצה כבישים.

חזרנו. היו הודעות?

Read Full Post »