חג השבועות המאגד גם תורה וגם ביכורים הוא הזדמנות טובה לקשר בין תרבות וחקלאות וטבע וההשתקפות של כל אלה בפארק שלנו ובטיולים שלנו.
המונח "תרבות"
המילה "תרבות" באה מן השורש ר.ב.ה. ומשמעותה ריבוי או התרבות. דבר ראשוני, פשוט ולא מפותח, קיים בזמן קודם, מתפתח בקצב איטי על-ידי שהוא מוסיף לעצמו יסודות הדומים ליסודותיו הקודמים, תוך שהוא מטיל בהם שינויים או קולט לתוכם חידושים שאינם חורגים יתר על המידה ממגמותיו הראשוניות. גם המלה הלועזית Culture פרושה גידול, פיתוח, שיפור, ריסון, ארגון ועידון. בכל אלה אתה מוצא הטלת שינויים לטובה בדבר קיים מראש.
מכאן הביטוי אגריקולטורה שמשמעה חקלאות או עבודת האדמה. אתה משתמש באדמת הבור (שכולה סבך של ענפים וקוצים), העומדת לרשותך, מבער ממנה את הענפים ואת הקוצים ומשאיר את הצמחים הראויים לאכילה, הוא שותל כיוצא בהם ומפתח אותם כירקות, כעצי פרי וכצמחי נוי שתועלתם לעתיד מרובה.
תרבות
מתוך "דעת"
אנציקלופדיה יהודית
מקור הערך: דב לנדאו, נכתב עבור אנציקלופדיה יהודית

נונה ואני יוצאות לטייל בפארק. נונה מסופרת, זנבה מעוצב. משתקפות בדלת הכניסה של מחסן מאד תרבותי -ספרית בית הספר בשכונה
נונה שמחה לטיפוח, שמחה לתשומת הלב, גאה בזנבה המטופח. לא כך כנראה החבר משמאל
השאלות לגבי הטיפוח, התרבות, המנהגים , אי הסדר, והגבולות בין הזנחה לטיפוח, תרבותי ופראי התעוררו כאן. במספרה.
"איך לספר? " שאל הספר
(אני לפעמים תוהה, האם בכלל לספר?)
"רק שתהיי יפה, שתהייה במיטבה" אמרתי. (אני רוצה כלבה עליזה ומרוצה וגם ייצוגית. היפים זוכים לייחס הרבה יותר טוב מחברת האנשים)
הוא הצליח.
מידי פעם, וגם הפעם הזאת, הוא לא מגלח את כל שיערה אלא משאיר מעין פונפון קישוטי ופודלי בקצה זנבה.
(כתבתי משעיר, דיסגראפית שכמותי, ומחקתי, אבל זה דווקא מתאים כאן)
לא ידוע אם זה נוהג של תרבות ספרי כלבים או של מגדלי כלבים או בקשה של הכלבים עצמם. או של רוב הכלבים ולמגינת לבו של מיעוטם.
בפארק, כבר בכניסה
שורות סדורות, מתוכננות בקפידה, מטופחות, כך אוהבים הגננים בפארק. כך אוהבים כנראה גם המבקרים. פרחים עונתיים לתקופה קצרה. פרחים מתורבתים (רביה במשתלה, מתוכננת אף היא בקפידה) כאן בשיא הפריחה לפני כחודש וחצי
אגם מלאכותי, אווזים מיובאים. טבע תרבותי. יפה.
שבילים מסודרים, ערוגות סימטריות, מתוחמות, פרחים בצבעים נבחרים ועצים מעוצבים
בוגנביליה בעת הטיפוח העונתי
האם מעוצבת כך כדי לשעשע? כדי לרמוז? כדי לתת השראה?
וממש ליד, ממול, בוגנביליה ביחד עם פרקינסוניה ,פרועות, מחוץ לשורות ולסדר
בפארק נותנים מקום גם לבר, חסר התרבות. יתכן ומתוך אידיאולוגיה ותיכנון. יתכן מחוסר תקציב. כך או כך אנו נהנות מזה.
נכון. האקליפטוסים לא היו כאן תמיד.
פעם גם כאן היה משהו אחר. תרבות אחרת אולי.
פרדסים? כפר ערבי?
לא מצאנו תצלומים ועדויות ברורות. השמועות מספרות על חיים אחרים שהיו כאן, לפני שאנחנו הגענו.
החרציות שהיו שם לאורך השביל התייבשו, הזרעים יישארו לשנה הבאה. חלקה קטנה של טבע מיובא שיהפוך לדייר של קבע ולא מעוצב.
כך, אחרי כמה ימים. רק הזרעים נשארו. תיוקה לימים באים. העורבים אוהבים משהו להיאחז בו.
החתולים אהבו את החרציות שהגנו עליהם.
עתה הם חשופים ופגיעים
נפטרים מהישן
אלה פרחי התרבות, השורות שהתייבשו, מפונים במכולה
השורות מפונות לקליטת פרחי עונה אחרת
עריסה לאקליפטוס.
נטוע. חדש. מאחלות לו קליטה מהירה וטובה. מקור שמחה עתידי לדבורים
ערש התרבות בחקלאות.
CULTURE AGRICULTURE
(למשל בספרו הנפלא של ג'רד דיימונד " רובים, חיידקים ופלדה")
פרח ופירות אקליפטוס שנשרו
ובהמשך להגדרה של "תרבות", מאותו מקור
כל תרבות היא מסירת הישן או חלק חשוב ממנו לדורות החדשים, תוך כדי פיתוחו. כיוון הפיתוח הוא ריסון, אירגון ועידון. לעומת זה ויתור על הישן הוא בזבוז. מצד אחר קולט הישן יסודות חדשים התואמים וממשיכים את הישן. ומכל מקום אין תרבות שהיא כולה חדשה. מה שחדש לגמרי, הוא עדיין איננו תרבות.
Read Full Post »