Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for מאי, 2010

IMG_0005

היום בבוקר, בטיול שלי ושל נונה, חדשות הבוקר באוזניות ופגישה עם החתול הזה.

כך אני מרגישה

בלבוש  שחור של אבל

מבוהלת.

קפואה ומבוהלת  .

קפואה, מבוהלת ועצובה

וגם זועמת

קפואה, מבוהלת , עצובה זועמת ומבויישת

זועמת וחסרת אונים

מאין תבוא הרעה?

הם השתגעו?

כן הם השתגעו!

וכולם בסכנה

מודעות פרסומת

Read Full Post »

קודם כל, לפני הכול , רציתי להעלות את התמונה הזו.

IMG_0023

זוג אגמיות ברכיות מוביל את הילדים האפרוחים אל המים.

קורא מלומד העיר ותיקן לגבי שמה של הברכיה. אלה לא אגמיות אלא ברכיות

IMG_0058

הגעתי אליהם בעקבותיה. אני מצלמת את המצלמים בפארק ומצלמת גם את מה שהם מצלמים. לפעמים.

אווזים עם אפרוחים

זוג ההורים המסור, שומר על הילדים, בוחן את הסביבה כה וכה, נותן אישור, מכניס לשורה מי שהיעז להתרחק או מי שמעד.

אי אפשר היה לעמוד במתיקות של המראה הזה ובו בזמן גם הכול מעט מתוח,  דרוך. יש גם סכנות, יש חששות. צריך לשמור.

כמה הם היו?כמה אפרוחים היו?

מישהו אמר 15.

ספרתי.  היו פחות

קרה משהו? אחד פשוט מסתתר?

IMG_0032

ואחד, תמיד אותו אחד, מתעכב, מאחר, חורג מהשורה.

ילדים בכלוב

ממש קרוב, שעור  מיוחד לילדים –  הם שמורים , מוגנים,  מופרדים, אסופים. זה מה שגדרות עושים.

לא כל הגדרות. לא תמיד.

לתרנגולות ההורים  האלה אין  בכך צורך. הם משום מה פחות מפוחדים. אולי כי  פחות סכנות אורבות להם כאן?

עופות (7)

כאן  עופות המים מקננים, דוגרים, מוגנים גם מהחום בצל העצים, ליד המים

איש וגור חתולים (3)

גור קטן של חתולים שכבר נעזב  על ידי הוריו מצא לו הגנה וחמימות  בבית הקפה אצל איש מיוחד. כאן בפוזה מיוחדת בשבילנו וכדי שכולם יראו כמה הוא מתוק.

חתול מציץ מתוך סדק (3)

וחתול אחר מצא לו מקלט במקום אחר.

פרח מציץ מגדר (4)

עוד גדר שמגדירה חלקה פרטית, שתוחמת את הפנים ואת החוץ וגם נותנת תמיכה לצמח מטפס

זרעי חמניה על הגג

החמנייה הפרטית שלי. זו שצמחה בעציץ. זו שגדלה מגרעיני חמנייה שקניתי כפיצוחים .  למרות שהתנאים לא היו אופטימליים והיא לא הגיעה למימדים מרשימים. ולמרות זאת   –   הינה גדל לו דור חדש, מוגן.

Read Full Post »

חג השבועות המאגד גם תורה וגם ביכורים הוא הזדמנות טובה לקשר בין תרבות וחקלאות וטבע וההשתקפות של כל אלה בפארק שלנו ובטיולים שלנו.

המונח "תרבות"
המילה "תרבות" באה מן השורש ר.ב.ה. ומשמעותה ריבוי או התרבות. דבר ראשוני, פשוט ולא מפותח, קיים בזמן קודם, מתפתח בקצב איטי על-ידי שהוא מוסיף לעצמו יסודות הדומים ליסודותיו הקודמים, תוך שהוא מטיל בהם שינויים או קולט לתוכם חידושים שאינם חורגים יתר על המידה ממגמותיו הראשוניות. גם המלה הלועזית Culture פרושה גידול, פיתוח, שיפור, ריסון, ארגון ועידון. בכל אלה אתה מוצא הטלת שינויים לטובה בדבר קיים מראש.
מכאן הביטוי אגריקולטורה שמשמעה חקלאות או עבודת האדמה. אתה משתמש באדמת הבור (שכולה סבך של ענפים וקוצים), העומדת לרשותך, מבער ממנה את הענפים ואת הקוצים ומשאיר את הצמחים הראויים לאכילה, הוא שותל כיוצא בהם ומפתח אותם כירקות, כעצי פרי וכצמחי נוי שתועלתם לעתיד מרובה.

תרבות

מתוך "דעת"

אנציקלופדיה יהודית

מקור הערך: דב לנדאו, נכתב עבור אנציקלופדיה יהודית

נונה ואני משתקפות בחלון

נונה ואני יוצאות לטייל בפארק.  נונה מסופרת, זנבה מעוצב. משתקפות  בדלת הכניסה  של מחסן מאד תרבותי  -ספרית  בית הספר בשכונה

‏‏עותק של ‏‏עותק של IMG_0029

נונה שמחה לטיפוח, שמחה לתשומת הלב, גאה בזנבה המטופח. לא כך כנראה החבר משמאל

השאלות לגבי הטיפוח, התרבות, המנהגים , אי הסדר, והגבולות בין הזנחה לטיפוח, תרבותי ופראי התעוררו כאן. במספרה.

"איך לספר? " שאל הספר

(אני לפעמים תוהה, האם בכלל לספר?)

"רק שתהיי יפה, שתהייה במיטבה"   אמרתי. (אני רוצה כלבה עליזה  ומרוצה וגם ייצוגית. היפים זוכים לייחס הרבה יותר טוב מחברת האנשים)

הוא הצליח.

מידי פעם, וגם הפעם הזאת, הוא לא מגלח את כל שיערה אלא משאיר  מעין פונפון קישוטי ופודלי בקצה זנבה.

(כתבתי משעיר, דיסגראפית שכמותי,  ומחקתי, אבל זה דווקא מתאים כאן)

לא ידוע אם זה נוהג של תרבות ספרי כלבים או של מגדלי כלבים או בקשה של הכלבים עצמם. או של רוב הכלבים ולמגינת לבו של מיעוטם.

בפארק, כבר בכניסה

בוקר 09-04-2010 045

שורות סדורות, מתוכננות בקפידה, מטופחות, כך אוהבים הגננים בפארק.  כך אוהבים כנראה גם המבקרים. פרחים עונתיים לתקופה קצרה.  פרחים מתורבתים (רביה במשתלה, מתוכננת אף היא בקפידה) כאן בשיא הפריחה לפני כחודש וחצי

אווזים ליד האגם

אגם מלאכותי, אווזים מיובאים. טבע תרבותי.  יפה.

דשא מעוצב (1)

עצים מעוצבים (11)

שבילים מסודרים, ערוגות סימטריות, מתוחמות, פרחים בצבעים נבחרים ועצים מעוצבים

עיצוב לבוגנביליה

בוגנביליה בעת הטיפוח העונתי

האם מעוצבת כך  כדי לשעשע? כדי לרמוז?  כדי  לתת השראה?

פרקניסוניה ובוגנביליה פרועות

וממש ליד, ממול, בוגנביליה  ביחד עם פרקינסוניה ,פרועות, מחוץ לשורות ולסדר

בפארק נותנים מקום גם לבר, חסר התרבות. יתכן ומתוך אידיאולוגיה ותיכנון. יתכן מחוסר תקציב. כך או כך אנו נהנות מזה.

נכון. האקליפטוסים לא היו כאן תמיד.

פעם גם כאן היה משהו אחר. תרבות אחרת אולי.

פרדסים? כפר ערבי?

לא מצאנו תצלומים ועדויות ברורות. השמועות מספרות על חיים אחרים שהיו כאן, לפני שאנחנו הגענו.

שדה בר בפארק (1)

IMG_0042

החרציות שהיו שם לאורך השביל התייבשו, הזרעים יישארו לשנה הבאה.  חלקה קטנה של טבע  מיובא  שיהפוך לדייר של קבע ולא מעוצב.

עורבים

כך, אחרי כמה ימים. רק הזרעים נשארו. תיוקה לימים באים. העורבים אוהבים משהו להיאחז בו.

החתולים אהבו את החרציות שהגנו עליהם.

עתה הם חשופים ופגיעים

חתולים בשדה חרציות שיבש (3)

נפטרים מהפרחים הישנים (4)

נפטרים מהישן

אלה פרחי התרבות, השורות שהתייבשו, מפונים במכולה

השורות מפונות לקליטת פרחי עונה אחרת

נפטרים מהפרחים הישנים

IMG_0057

עריסה לאקליפטוס.

נטוע. חדש.  מאחלות לו קליטה מהירה וטובה.  מקור שמחה עתידי לדבורים

ערש התרבות בחקלאות.

CULTURE   AGRICULTURE

(למשל בספרו הנפלא של ג'רד דיימונד " רובים, חיידקים ופלדה")

פרח אקליפטוס על נשורות מהעץ (1)

פרח ופירות אקליפטוס שנשרו

ובהמשך להגדרה של "תרבות", מאותו מקור

כל תרבות היא מסירת הישן או חלק חשוב ממנו לדורות החדשים, תוך כדי פיתוחו. כיוון הפיתוח הוא ריסון, אירגון ועידון. לעומת זה ויתור על הישן הוא בזבוז. מצד אחר קולט הישן יסודות חדשים התואמים וממשיכים את הישן. ומכל מקום אין תרבות שהיא כולה חדשה. מה שחדש לגמרי, הוא עדיין איננו תרבות.

Read Full Post »

הפארק , הפארק שלנו, כי כך אנחנו מרגישות כלפיו, מניב  ומְזָמֵן הרבה  מאוצרותיו הצנועים לבאיו. בעונה הזו, בסביבות ל"ג בעומר, הסגול שולט וגם תות העץ. ורבים מחפשים פירות סגולים או לבנים. יש מי שמצויד יותר ומי שמצויד פחות לאיסוף הפרי מהאדמה את אלה שנשרו או טולטלו או מהעץ עצמו.

תותי עץ לארוחת בוקר. תותי עץ מתוקים וטריים לקינוח

תותי עץ (14)

זה מה שאספנו מהעץ הסודי שלנו

ונצבענו בסגול עז בידיים, בשיניים.

גם אחרים מנסים לאסוף. המקדימים זוכים

IMG_0026

איש אוסף תותי עץ 28

וגם פרחים הביתה אפשר לקבל, כשהגננים מיישרים את הקו או מחדשים

IMG_0032

גם נונה ואני קיבלנו. לוע הארי צבעוניים

והנה הפרחים בבית

פרחים מהפארק ותות עץ 013

ויש יבול אחר בפארק. צאצאים רבים מכל הסוגים והמינים.

הנה כאן אמא תרנגולת ואפרוח צעיר

IMG_0013

וכאן פירות מבשילים של הדקל

פירות דקל מבשילים

והאגם מניב דגים לדייגים השכונתיים ( אנחנו נגד, אבל זה נראה תמיד כל כך שקט, רגוע. מראה פסטורלי ורחוק  מהעיר)

IMG_0060

צללית אני ונונה עם פרחים (6)

כאן נונה ואני במין השתקפות עם פרחים סוררים שיצאו מהשורה

גם יבולים אחרים יש בפארק. העורבים  מחטטים, מחפשים תנובה ראויה עבורם.

את זה לא ניתן יהיה למחזר.

אות אחד ליהירות, בזבזנות, חמדנות וחוסר התחשבות

IMG_0039

וגם זה

תופסים מקום לקראת פיקניק (2)

בעדינות.  אבל קשת העצים מרככת  ויוצרת מראית עין  נעימה.  ככה תופסים מקום בפארק.  יש כאן מחסור ויריבות  על מקומות טובים,. כמו זה, עם שולחן וספסלים.  ומה שהונח מגדיל את כמות חומרי הגלם המזהמים ולא מתכלים כאן בפארק בפרט  וכאן בכדור הארץ בכל.


זה בגסות

בינין משתלט על הפארק (8)

מלון שנבנה בסמוך. חולש על הפארק, מציץ פה ושם. לא ניתן להימלט מהמראה הפוצע את הנוף. זה נכס מניב רווחים. לא לנו.

ועוד יותר מכך מאיים להיבנות מיגדל. ממש צמוד לפארק. ממש במסלול ההליכה שלנו. ממש במקום בלתי מובן, לא מתאים. תוקפני, נצלני. ( הסרנו סימנים מזהים מהפרסומת)

כאן. זה יהיה? כאן  במקום המתנ"ס שאין  לו יותר זכר?

פעם היה כאן מתנ

לא הרבה נשאר מהמקום שהיו לו פעם חיים קהילתיים אחרים ויהיה עכשיו נכס מניב לחמדנים חסרי לב ובלתי מתחשבים.

לא רחוק עדיין יש שפע שלא חמדו ולא סילקו למרות שהוא לעיתים יכול להיות גם מטרד

שיקמה עמוסת פירות (4)

עץ שיקמה עתיק מלא פירות. כשהם נופלים על השביל נוצר מרבד עסיסי ורך. לא כולם אוהבים את זה.

ובדרך חזרה – שוב איום, קרוב יותר. שוב בונים מגדלים שסוגרים את הרחוב, את הפארק.

בניה אגרסיבית ברחוב (3)

הזדקרות המגדלים המאיימת כאן על המרחב הפרטי שלנו. הפכו את הבית שלנו לנכס מניב לאחדים ושברון לב לאחרים.

התנחמנו בסיגלון והרדוף פורחים בשדרה

סיגלון והרדוף (3)

Read Full Post »

לא בדיוק שעה, אבל לזמן קצר מאד הסיגלון (יקרנדה)  בשיא פריחתו. בדריכות, בקוצר רוח עקבנו אחרי תהליך ההתמלאות.  עקבתי בעצם. נונה לא כל כך מתעניינת בפריחות סגולות. היא בכלל לא מתרשמת  מפריחות. נונה  מחפשת שיירי עצמות וחטיפים  אחרים בדשא.  היא מושכת לכיוון אחד ואני מבקשת רק עוד רגע. זה חולף כל כך מהר. בואי נעצור להרף עין ונלכוד  את המראה , את הצבעים.  עוד מעט הסגול יתחלף באדום. תגיע שעת הצאלון. הצהוב של החרציות כבר חלף.

עמוס פרחים בצמרות, ושלוליות סגולות מרהיבות, מטריפות  חושים גם למרגלות העצים.

סיגלון 45

סיגלון_0049

דרורים בתוך שלולית סגולה

דרורים בשלולית של סיגלון 060

בוקר (26)

ומצאנו אפילו סיגלון משתקף בחלון או צומח בתוך הבית. מה בחוץ? מה בפנים?

השתקפות של סגלון בחלון

גם האחראית על תחנת האכלת החתולים הראשונה  (אולי בעלת התחנה? אולי המנהלת? המייסדת?) לבשה סגול

בוקר (36)

מאכילת העופות צבעונית באופן שונה

IMG_0025

נונה הסכימה לצילום  משותף באחת העמדות הקבועות שלנו, עוד טרם הכניסה לפארק

השתקפות בתחנת אוטובוס 86

ואז גם בדקנו שוב  את שיירי הקישוטים של החג  ואת חבלי הכביסה

ומצאנו גם  חבר קולני שקרא לנו מלמעלה

בוקר (76)

דגלים וכביסה(12)

מרפסת עם דגלים102

פאפאצ'י חלונות עם דגל75

כביסה ודגלים (45)

אחר הצהריים (2)

עוד עדות לחגיגה שנגמרה. חג אחר שנחוג בטרם עת

בוקר (74)

מזכיר לנו את מצב החרציות ופרחי הבר בפארק

חרציות כמלות 50

כך נראו החרציות  (עם חתול) בדיוק לפני חודש

בוקר, בעיקר מבט למטה 27-03-2010 042

נעים להיזכר. גם קצת כואב

ונשלח בועת סבון למיכל ולכל אורחיה

אחת קטנה בתחילת דרכה

וליד השתקפות בחלון

ואחת גדולה שכבר יצאה לדרך והגיעה לעננים

בועת סבון בעננים 1

Read Full Post »