Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for יוני, 2010

כנגד כל הסיכויים

צומח בתוך הבטון, בסדק צר. הגיע לכאן במקרה או מתוך בחירה?

מנצל את מה מה שאפשר ואפילו פורח.

צומח בבטון (4)*

*

*

הכל אפשרי, הבלתי אפשרי רק לוקח יותר זמן.

זה השלט בכניסה למעבדת המחשבים שלי   {"עכבר הכפר").   לא הפרטית שלי ולא בבעלותי. זו שאני מבקרת בה לעתים קרובות כשמי מהמחשבים שלי חולה.   זה מה שמנחה אותם ולתדהמתי לפעמים כנגד כל הסיכויים הם מצליחים. מאפשרים דו קיום שלי עם שיגעונות של מחשבים.

שלט במעבדת המחשבים*
*
*

כנגד כל הסיכויים פולשים גם אלה וגדלים ללא מצע  מתאים, מכים שורש ומתפתחים. לפעמים סודקים, לפעמים מעוררים זעם ונתלשים, מגורשים.

צומח בטון*
*

צומי בגדר אבנים


*
*
*

פיקוס גדל בקיר*
*
*

צומח בין אריחי בטון (3)

*
*
*

פיקוסים במיוחד מוכשרים לכך.  הנה אחד שזכה לאירוח מסביר פנים על קיר של בית.

עד מתי?

פיקוס צומח על בית*
*
*

גזע של עצי תמר מארח ברצון צמחים שונים. אולי לא ברצון? אולי נכנע בלית ברירה ומתוך חולשה?

צמחים על הדקל*
*
*

זו הפולשת  העכשווית האלימה. הציפור החמודה למראה,  המיטיבה כל כך לשיר ולחקות קולות, שמקפצת בחן על הדשאים ונראית כל כך תמימה וכאילו זה היה ביתה ומאז ומתמיד.  זו המיינה. זו מי שמגרשת מביתם את הציפורים האחרות. אפילו את הציפור הלאומית – הדוכיפת. אולי במיוחד אותה.

מיינה*
*
*

אולי היא האחראית לזה ששוב מצאתי ביצה אצלי באדנית. באותו מקום בדיוק.  אני חושדת בה שסילקה את  ביצת הצוצלת  שדגר עליה הזוג לפני כחודש. מישהו חומד לצון? הרי הכרזתי כאן קבל עם ועדה שאני לא מעוניינת לארח באדנית לא צוצלות וגם  לא מיינות. המיינה בשלה, לא איכפת לה מאף אחד מלבד עצמה.

עוד פעם ביצה באדנית (1)*
*
*

מיקי מאוס מתארח ברווחה באחד הבתים למרות שהוא נראה קצת עייף. מי יודע, אולי הוא בעצם עובד זר ומעומד לגירוש.

חצר אחורית ומיקי מאוס (1)*
*
*

וגם הם. מהיכן הם בכלל הגיעו? מתי הם נחתו?

גמדים בחצר*
*
*

כדורגל פלש אצלנו לעציץ. אנחנו יודעים בודאות שהשהות שלו זמנית ולא ננקוט באמצעים לגירושו. הוא גם יכול להתאזרח כאן ולשהות באופן קבוע. לי לא איכפת.

כדור פלש לעציץ (2)

*
*
*

בנסיבות לא פשוטות כאלה של איומים ורצונות שונים ומתנגשים יש מי שמצטייד בשומים שמתקיימים לצד הכבסים.

חלון עם שום (1)*
*
*

בדרך אל הפארק גיליתי דו קיום בלתי יאומן. בתוך העיר עדר של עיזים?

איזו מין חיית מחמד זו או שמא תעשייה זעירא?

עיזים בשכונה (2)*
*
*

ובפארק

*

העקבות מעידים על קיומם ביחד של יצורים מסוגים שונים

IMG_0034*
*
*

ביחד

עורב על פסל

*
*
*

עוד ביחד

יושבים על ספסלים (10)*
*
*

וקצת פחות

יושבים על הספסל (3)*
*
*

ואפילו זוג מעורב, שחור ולבן .דו קיום הרמוני ללא דעות קדומות.

ברבורים (1)*
*
*

הוא מתחיל את חייו, עדיין מפוחד, לא יודע אם יוכל להישאר או יגורש.

חתולים (7)

*
*
*

והוא כבר מצא לו מקום וחייו סוגים בשושנים.

חתול ופרחים

מודעות פרסומת

Read Full Post »

מתוך  "מילון הסלנג המקיף"

מאת רוביק רוזנטל

image

הדברים שרואים בגובה דשא. הדברים שלא רואים בדרך כלל אלא אם משפילים מבט.

יש שם למטה  חיים שוקקים: אהבות  עימותים, פלישות, לבלוב, פריחה וקמילה. חיים שלא זוכים בדרך כלל להתייחסות .

גובה דשא

נזכרתי בגמדה  גיבורת ספרה של מיקי בן כנען. "אם החיטה"

וכך מסוכם הספר בראשיתו, בדף הכריכה הפנימית.

על גמדה המחליטה יום אחד

להינתק מהקרקע ולעוף באויר.

על נגן פיקולו ערום וגבוה במיוחד.

על זוג זקנים הנכלאים במעבה האדמה.

על שני נערי מדבר ההופכים

למנהלי חברה חובקת עולם.

על אגרונומית איטלקייה המגדלת

עצי זית בהרי הרוקי.

על חריגים המגשימים חלומות בעל כורחם.

על שדות חיטה המלבלבים באמצעות טלפתיה.

על מהתלה וירטואלית ההופכת למציאות.

**


וההקדשה הנוגעת ללב ומתאימה לי היום במיוחד

"ספר זה מוקדש לכל יוצאי הדופן באשר הם.

אלה שנולדו ואלה שגורלם נגזר עליהן

להצטרף מאוחר יותר.

גם הספר המקסים הזה יכול להיעלם ולא להיראות על ידי מי שרוצה לראות הכול רק מלמעלה. והוא דווקא זה שמגביה עופף בדמיון ובראיה חומלת ואוהבת

יש לו כריכה שכל כך אהובה עלי, הדורה אבל גם  חד גונית מצטנעת, ומעטים יעיפו בה מבט שני, כנראה, למרבה הצער.

היו לי תוכניות אחרות היום. גם תוכניות אחרות לאשר אני רוצה להעלות כאן.

אבל בסופו של הטיול היומי שלנו מצאתי את עצמי במצב דומה לצמח הזה

IMG_0089

תלושה ושרועה על המדרכה.

הנמכתי.  התרכזתי באחד והתעלמתי מהאחרת. כל זה נגמר  בנזק  כנראה לא קל ( כתף שבורה, עוד פעם שבר. עוד פעם  כאבים, הגבלה בתנועה. הגבלה בכלל . ) היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

וכל זאת כי צילמתי אותו

התקרבתי אל הצמח הנכלם הזה  שהכול עוברים על פניו ולעולם אינם רואים אותו.

IMG_0183

ממש על שפת המדרכה.

יד אחת אוחזת במצלמה ויד אחרת בנונה. היא ראתה חתול, ומשכה בחוזקה. מאד בחוזקה.

יותר מאשר קודם לכן כשהיינו בפארק

צללית נונה ואני בדשא

כזה נמוך הייתי, אבל לא מבחירה כמוהו.

חתול ג'ינג'י

לפני כן, וגם בימים אחרים, הנה מה שמצאתי  כשהתעכבתי על הדשא  ועל המדרכות המוליכות אליו. זה מה שרואים אם מתבוננים גם במירקם הלכאורה אחיד, סתמי. של הדרך עצמה.

IMG_0093

סתם דרור. מרוצה ככל הנראה שמצא ארוחה דשנה. אולי לא דשנה באמת, אבל גדולה.

*

זה חי או צומח?

צמח תמנוני על המדרכה

פלומריה ידידתי. זו השעה שלה עכשיו.

עלים ופרחים על המדרכה

פיקוס קדוש. עליו עכשיו נושרים ויוצרים מרבד מקסים. הוא יפה ומרשים אבל רבים לא אוהבים אותו בגלל שתלטנותו – הוא פורש רשת מסועפת של שורשים שפוגעים בצמחיה ובתשתית

IMG_0026

וזה פרח מקסים  של   ברכיכיטון דו  -גוני

(אמרו לי את השם. לא הייתי מעלה על דעתי.)

ביחד עם פרחים אחרים, צהובים

IMG_0164

IMG_0181

ןתרמיל זרעים שנשאר משנה שעברה. מי  אכל אותם?

וליד  שלולית אדומה של ברכיכטון אדרי שמכונה גם  `אולגה הגדולה` ( לא יודעת למה. אברר )

שלולית עלים אדומה

לא רחוק משם, ליד הספסל

בערב זה יערם בסלון (לא שלי) ליד הטלביזיה

IMG_0088

בכניסה לפארק – ארוחה לחתולים בלבד

תרנגול וחתולים (2)

העולם משתקף בשלולית מי ההשקיה

השתקפות בשלולית

ובדשא שוב החבורה המיוחדת של אפרוחי האגמית. הם גדלו. מוציאים אותם לדשא לאכול, מתרגלים אתם התרחקות. עדיין יש שמירה צמודה.

בכלל לא ברור אם זו משפחה קונבנציונלית או שתי אמהות שמגדלות ביחד את אפרוחיהן. אולי שני אבות?

אפרוחי אגמית על הדשא

וגם לשיירים האלה יש עדנה ומישהו חוגג.

עצם עם נמלים

לא ידעתי שבדשא רגיל, כמו זה של הפארק גדלות פטריות.

הן רעילות?

פטריה שחורה

פטריה שחורה

פטריות לבנות

פטריות קטנות

ושיירים של פטריה גדולה עם זבוב

פריות אכולות וזבוב (1)

ואלה צמחים צנועים, יפים, כמעט בלתי נראים אם לא ממש  ממש מנמיכים.

צמח צהוב בדשא (1)

IMG_0086

IMG_0026

IMG_0072

וגם נוצה

עוד נוצה

ובדרך חזרה, קרוב למקום התאונה , קרוב לגן הילדים,  ראיתי שרידים לטקס  קמאי, טקס חניכה.

מישהו החליט לגדול, להשתחרר.

אולי זה היה בכפיה

אולי אין עדיין מנוחה

מומצים (1)

וזה האות לבאות?

עבר  בדרכי חתול שחור?

החתול השחור

מה פתאום. אין קשר.

זה ידידי משכבר, היום  הוא קצת יותר רגוע.

Read Full Post »

דווקא למפלות יש יתרונות ומפלה יכולה להיות מפוארת .שמעון צבר בספרו יוצא הדופן, השנון, חכם, ומצחיק מביא לכך דוגמאות היסטוריות וספרותיות, היקשים, נתונים סטטיסטיים, מפות ודיאגראמות והרבה אהבת אדם והומור.

זה ספר הדרכה ל "כיצד לנצח בלהפסיד"

ספר_תורת_המפלות(2)

היום , בגלל צוק העתים וברוח הזמן    –   טיול מסוג אחר.  לא ממש טיול בעצם    ( אבל הוא קשור בעקיפין לטיולים  כיון  שזה הספר שאני לוקחת איתי  בימים אלה בשיטוטי,  ביחד כמובן עם מדריך מסוג אחר – למצלמה. הרי אני לומדת להפעיל את המכשיר, להסתכל, לכוון. בכלל יש לי המון מדריכים שאמורים לעזור לי  לדעת איך להפעיל מכשיר כזה או אחר.  זה תמיד נורא מסובך והמדריכים האלה לא עוזרים וגם כתובים באותיות כל כך קטנות.) וחוץ מזה –  רציתי בעיקר לכתוב על טיולי הבוקר – אבל  לא רק עליהם. זה מחסן ויש בו כל מיני דברים שאני אוספת ונמצאים במאגר  הפרטי שלי.

המדריך הזה , של שמעון צבר, הוא מאד בהיר ומאד אפשרי ליישום. ועוד יותר מכך מאד מהנה לקריאה.

ראשית הספר בציטוט מהרקליטוס היווני

" מי שאומר שהשלום חשוב יותר מהמלחמה, אינו יודע על מה הוא מדבר. מכל המאורעות והאירועים המלווים את ההיסטוריה האנושית ואת חיינו הפרטיים אין דבר יותר חשוב ממלחמה. זה הרחם שבתוכו מתפתחים שבטים, אומות, לאומים, ממלכות וקיסרויות. " המלחמה היא אם כל חיי"

והוא ממשיך בציטוט מנאום של צ'רציל.

נצחון, תהילה צבאית, זה המכנה המשותף לכל המין האנושי…."תערובת משכרת חושים. לפקד על צבא רב עוצמה, לבצע מעשה גבורה עילאיים, לרכוב בראש עטור זרי דפנה ברחובות מוצפים בפרחים וקונפטי, ,להיות מפורסם ונערץ בעיני כול – אלה הם החזיונות העוברים לעיני הגברים בדרכם לשדה הקרב.

אבל, גורס שמעון צבר

"תבוסה יכולה להביא למצב של שלום יותר טוב מאשר ניצחון" ובספר הוא מפתח את הטכניקה של תבוסה צבאית. הוא עוסק בעניינים כמו " כיצד להיכנע בצורה משכנעת בלי לעורר את החשד שזה טריק מלחמתי שכוונתו להכין מלכודת לאויב; איל להגיע בריא ושלם למחנה שבויי מלחמה או כיצד להגן על עצמך במשפט פושעי מלחמה."

הכניעה היא אקטיבית, היא כוח

הנה הסוגיות שהספר דן בהם, שהרי מדובר במדריך של ממש שמלמד צעד אחר צעד כיצד להתאמן ולהשיג את התבוסות.

כיצד להבדיל בין מפלה לנצחון

כיצד לנהל מדיניות חוץ כושלת

כיצד למוטט כלכלה משגשגת

כיצד לפורר חברה מלוכדת

הקמת צבא מובס ( פרק עם תת סעיפים רבים כגון גיוס חיילים גרועים, תזונה ותת תזונה ועוד)

המלצה חמה לשבוע הספר שחל בימים מוטרפים שכאלה.

אבל – אליה וקוץ בה.

הספר אזל. ( אני רכשתי , כבר מזמן בפרוטות,  את כל העותקים האחרונים שהיו כדי לחלק לידידי וכשרציתי שוב לא מצאתי יותר)

שווה להתאמץ, להשאיל וגם לדרבן את עם עובד להוצאה מחודשת.

Read Full Post »