ארוחות בוקר והרהורים על הגירה

מגיחה לרגע. אולי טיפה יותר, מדורבנת על ידי תגובה שקיבלתי  ממש לאחרונה של ורד נבון (http://verednavon.wordpress.com/) בפוסט שלי כאילו לא נעדרתי מהמחסן כל כך הרבה זמן.

הסתכלתי לעתים, הגבתי לעתים ובעיקר הייתי עסוקה בפרויקטים אחרים  – למשל

ארוחות בוקר של עורבים

עכשיו אני עסוקה גם בהרהורים על מקומי, לא הוירטואלי, אלא  הממשי.

הילדה שלי, שהיא בכלל כבר לא ילדה אלא אישה צעירה, גרה בעת הזו בארץ רחוקה וקרה והיא מתגעגעת. מתגעגעת  למירקם החיים , לאנשים במעגל חייה, לנוף, לבית. אני נורא מתגעגעת אליה   אבל  חושבת שכאן באמת כבר אי אפשר. אולי אני אצטרף אליה?  אולי נמצא מקום אחר שהוא לא כל כך קר ומנוכר? אבל  אני חוששת להיות כמו הוינקה הזו – חד עונתית ועקורה.

וינקה עקורה

השעה הזו שבה אני יוצאת לסיור הבוקר שלי, השיגרה הברוכה בסביבה המוכרת, קבועה לכאורה ובו בזמן משתנה תדיר,  – "בוקר טוב", "מה נשמע", "בתאבון" .  – זו העת  של ארוחות בוקר בחוץ לאחדים. חלקם  נולדו כאן, חלקם מהגרים שאינם דוברים את שפת המקום.

אבי וחברים ליד המסגרייה פותחים שולחן

ארוחת בוקר בפארק

אַלבִיס מביא ארוחת בוקר  לחתולים

כל יום בשעה קבועה מאכיל אלביס את עשרת או יותר החתולים בפינת הרחוב שלו ולכל אחד הוא נתן שם.  לא זוכרת איך קוראים לחתול הזה שבתמונה אבל אני  בטוחה שהוא לא פּוּמָה כי פומה שחור. אחרי ההאכלה  והפסקה קצרה חוזר   אלביס לשעת ליטוף.

כמה הנאה יש בנתינה , בהאכלה, בשיגרה היומית הפשוטה וראשונית

הבאתי אורז ליונים

הם העדיפו אוכל שהושאר לחתולים

כל יום, לפחות פעמים ביום, מישהי משאירה בתחנת ההאכלה הזו אוכל לחתולים.

כמה בטחון נוטעת השיגרה. כמו בחצר הזו

יום שלישי  –  כביסה לבנה

אבל האזעקות. אזעקות מכל מיני סוגים, מפירות את השגרה, מאימות, מעוררות למחאה נכלמת, לייאוש, ולבריחה.

כך חשתי בחדות כשהחובט בשטיח החרוץ  והדואג לניקיון, החליף איתי כמה מילים בחביבות וביקש להצטלם ואז הציע מין שעשוע כזה " אולי אני אחבוט קצת גם  בך"  וביקש  להדגים בהרמת המחבט וכיווני אלי.   בצחוק, במאור פנים  אבל בליווי של צל מאיים.

חבטות

אלה הרגעים  שביתר שאת עולים הרהורי ההגירה שהתאחרה, שאולי כבר הוחמצה והשאלה האם באמת אין ברירה  אולי אפשר אחרת.

הנה ליד חלוני  מבקרים כל יום, גם הבוקר, בני המקום וגם מהגרים שהסתגלו למורת רוחם של  הילידים, התרבו ומרגישים אדוני המקום.

דרור על הברוש שלי

דררה על הברוש שלי

תגים של Technorati:‏ ארוחת בוקר,הגירה,עורבים,פארק,שכונה,שיגרה,דררה,חנוכה,סופגניה,צל,טבעוני

ובלי שום קשר – או כמו תמיד  אצלי קשור בעקיפים -  אנסה מאוחר יותר היום  להכין ולהעלות מתכון של סופגניות ומטוגנים אחרים טבעוניים  לחנוכה.