הגיבור שלי הוא תבוסתן , מילכוד 22 ואולר שוויצרי

 

 

חיפשתי וחיפשתי את האולר שלי ולא מצאתי ועתה, בעיצומה של מלחמה איומה ונוראה ומקוממת ומכאיבה, אני זקוקה לציוד הזה נואשות ובלית ברירה ארכוש מחר אחד חדש. לא שאני עושה בו שימוש יומיומי, אבל הוא נכס רב תועלת במקרים רבים והוא מזכיר לי את אור (Orr) ונוסח בי ביטחון כשהכל מסביב שוב פעם נטרף.

—

—

—

מדובר באולר שוויצרי פצפון עם סכין, מספרים, פצירה, קיסם ופינצטה. לא מדובר בסכין להגנה או תקיפה אלא ארגז כלים בזעיר אנפין להישרדות( למרות שיתכן שעל פי החוק אסור לשאת אותו ללא מחוץ לבית ללא הוכחה לשימוש מקצועי והוא יכול להיות עילה למעצר) . מדובר באולר נשי שלא מיועד לתקיפה ואפילו לא להגנה. אלא להישרדות בזוטות של יום יום: לחתוך פרי, לגילוף, להוצאת קוץ מאצבע של ילד, לגזירת חוט ואולי להכנה איטית ובטוחה של חבל הצלה.

—

–

מאז שיצא לאור בעברית בראשית שנות השבעים, אור, דמות לא ראשית אבל מאד משמעותית ב "מילכוד 22", הוא הגיבור שלי.

—

הגיבור שלי הוא חייל לא גיבור, מעמיד פני פתי נלעג, מפסיד בקרבות, עובד על כולם וניצל, הגיבור שלי הוא איש יצירתי, שיודע ללקט מכאן ומשם ולהפוך את האוהל שלו ושל יוסראי,ן חברו והגיבור הראשי, למקום עם רווחה יחסית. אור מתכנן בקפידה הימלטות והצלה מתופת , מחוסר פשר. אהבת מולדת היא לא ערך עליון עבורו וגם לא גאוות היחידה. הוא , לא נאמן לשלטונות או מפקדים, ולא צייתן , לא מתלהם, לא מלהיב, לא מסית. הוא חבר טוב ודואג, הוא חכם למרות הכל והוא שורד ומביס את המילכוד: תקנות לוכדות ולופתות. כך הוא מתמודד עם רשות שנכפתה עליו ומסכנת את חייו. צעד אחר צעד, בחשאי בלית ברירה.

—

"היה רק מלכוד אחד, מלכוד 22, שציין במפורש כי דאגה לביטחון האישי אל מול סכנות ברורות ומידיות היא תהליך של חשיבה הגיונית. אור היה משוגע והיה אפשר לקרקע אותו. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לבקש. וברגע שהיה עושה את זה הוא כבר לא היה משוגע והיה צריך לטוס למשימות נוספות. אור היה משוגע כשטס למשימות נוספות ושפוי כשלא טס. אבל אם הוא היה שפוי הוא היה צריך לטוס. אם הוא טס ואם היה משוגע ולא היה צריך לטוס. אבל אם הוא לא רצה לטוס הוא היה שפוי והיה חייב לטוס. ( ג'וזף הלר, מלכוד 22, תרגום ירון בן עמי, הוצאת ספרי עליית הגג – ידיעות אחרונות, 2008 עמ' 65-66)

—

איני מוצאת את התרגום הישן והאהוב שהיה לה, אז מעבירה צילומי הדפים מהתרגום האחרון.

——

אור, טייס בחיל האויר האמריקאי במלחמה באירופה, התאמן בלהיות מובס ( כ-17 נחיתות חירום או הפלות) והוא שרד , שיכלל את הטכניקה של הפלת המטוס עד לרגע שבו הוא נעלם.

——

ואז, בעמודים האחרונים של הספר, מתברר עד כמה אור הצליח להביס את השיטה ולהיחלץ ממלכוד המלחמה.

—

 

—

—

—

 

 

—

אני אוהבת את הארץ הארורה הזו. אני קשורה אליה בעל כורחי בעבותות אבל לא מאמינה עוד באפשרות שיקום.

—

באמת אפשר לשרוד כאן?

—-

מודעות פרסומת

Read Full Post »

מדרש תמונה או בבקשה אל תגנו עלי . לא ככה

 

 

 

…….

 

בוקר שליו של קיץ, עוד טרם החום, מעט צל של העצים נופל על השביל.

עובד משקה לכאורה, לכאורה מחיה צמחיה שמתייבשת בחום ועובר אורח רוכב בפעילות ספורטיבית או בדרכו לעבודה על אופניים. נוף פסטורלי עם ברושים ושביל ארוך. בתי העיר בקצה המרוחק. שיגרה נעימה.

רציתי לברוח. רציתי להימלט מהזוועות שקורות כאן ומהמחשבות על הזוועות שעוד צפויות. רציתי להימלט מהייאוש.

אבל מה זה התיל הזה והגדרות הכפולים? מהו המקום המוגן הזה , השומר או כולא ומאיים?

יש שם חומרים מסוכנים ואכן צריך לנקוט זהירות באיזור ובסביבתו.

והעובד המסור והחרוץ? מה הוא מגדל שם?

כלום. הוא לא מגדל כלום. הוא מרסס את העשבים ברעל . הוא מדביר אותם. הוא יהפוך למדבר את החלקה הקטנה שלידו.

העובד המסור והמגן גם הזהיר אותי לא להמשיך הלאה בשביל עם מצלמה. יש שם בקצה כיפה גדולה ממתכת כבדה שמגינה על האיזור. רואים אותה בתמונה. היא בכלל לא נראית כמו כיפה. רואים שם גם דגל ואיש עם מדים. (ובגלל שהיא קרובה אלי היא מגנה כנראה על מקום מרוחק יותר ורסיסי פצצות שהיא תפוצץ יפלו עלי).

עכשיו אני עוד יותר לא רגועה. רציתי רק לברוח, להימלט. הקשבתי לקולות בשדה הרחוק מהכביש הראשי . הקלטתי את שירת הצרצר והעורבים ועופות אחרים ואין מילוט.

התמונה הזו כל כך מתעתעת. שוב ושוב מקיפים אותי בהצהרות על כוונות להגן, לשמור עלי , להרוס לשם כך חיים לשרוף שדות, להרוג עוד אנשים ( בטעות) , לגייס עוד חיילים שיגנו עלי.

אבל הדברה איננה הגנה .

דיבור והדברה הם מאותו שורש?

מראית עין של חוזק ושל שליטה אינם הגנה. הם תעתוע. הם מרושעים ומרוששים.

…….…….

אני עומדת ותוהה איך להמשיך, באיזה שביל אוכל ללכת ואיני יודעת. רק מאד מאד מבקשת שבינתיים הסירו את ההגנה המפחידה ומאיימת. והבחורים הצעירים שקוראים לכם עכשיו להתגייס – בבקשה אל תתגייסו להגן עלי.

הנה עכשיו אזעקה ובום. מפחיד נורא.

תגים של Technorati:‏

אנא, קראו והשכילו ולמדו את "ספר תורת התבוסות והמפלות השלם" של שמעון צבר.  הזכרתי אותו כבר פעם בעת מצוקה http://tinyurl.com/o9hx3ef

 

תגים של Technorati:‏ הגנה,מלחמה,סרוב,מדרש תמונה,הדברה,כיפת ברזל

Read Full Post »