הגיבור שלי הוא תבוסתן , מילכוד 22 ואולר שוויצרי

 

חיפשתי וחיפשתי את האולר שלי ולא מצאתי ועתה, בעיצומה של מלחמה איומה ונוראה ומקוממת ומכאיבה, אני זקוקה לציוד הזה נואשות ובלית ברירה ארכוש מחר אחד חדש. לא שאני עושה בו שימוש יומיומי, אבל הוא נכס רב תועלת במקרים רבים והוא מזכיר לי את אור (Orr) ונוסח בי ביטחון כשהכל מסביב שוב פעם נטרף.

—

—

—

מדובר באולר שוויצרי פיצפון עם סכין, מספרים, פצירה, קיסם ופינצטה. לא מדובר בסכין להגנה או תקיפה אלא ארגז כלים בזעיר אנפין להישרדות ( למרות שיתכן שעל פי החוק אסור לשאת אותו  מחוץ לבית ללא הוכחה לשימוש מקצועי והוא יכול להיות עילה למעצר) . מדובר באולר נשי שלא מיועד לתקיפה ואפילו לא להגנה. אלא להישרדות בזוטות של יום יום: לחתוך פרי, לגילוף, להוצאת קוץ מאצבע של ילד, לגזירת חוט ואולי להכנה איטית ובטוחה של חבל הצלה.

—

–

מאז שיצא הרומן "מילכוד 22 "  של ג'וזף הלר לאור בעברית בראשית שנות השבעים, אור, דמות לא ראשית אבל מאד משמעותית  הוא הגיבור שלי.

—

הגיבור שלי הוא חייל לא גיבור, מעמיד פני פתי נלעג, מפסיד בקרבות, עובד על כולם וניצל. הגיבור שלי הוא איש יצירתי, שיודע ללקט מכאן ומשם ולהפוך את האוהל שלו ושל יוסראין חברו והגיבור הראשי, למקום עם רווחה יחסית. אור מתכנן בקפידה הימלטות והצלה מתופת , מחוסר פשר. אהבת מולדת היא לא ערך עליון עבורו וגם לא גאוות היחידה. הוא לא נאמן לשלטונות או מפקדים, לא צייתן , לא מתלהם, לא מלהיב, לא מסית. הוא חבר טוב ודואג, הוא חכם למרות הכל והוא שורד ומביס את המילכוד: תקנות לוכדות ולופתות. כך הוא מתמודד עם רשות שנכפתה עליו ומסכנת את חייו. צעד אחר צעד, בחשאי בלית ברירה.

—

"היה רק מלכוד אחד, מלכוד 22, שציין במפורש כי דאגה לביטחון האישי אל מול סכנות ברורות ומידיות היא תהליך של חשיבה הגיונית. אור היה משוגע והיה אפשר לקרקע אותו. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לבקש. וברגע שהיה עושה את זה הוא כבר לא היה משוגע והיה צריך לטוס למשימות נוספות. אור היה משוגע כשטס למשימות נוספות ושפוי כשלא טס. אבל אם הוא היה שפוי הוא היה צריך לטוס. אם הוא טס ואם היה משוגע ולא היה צריך לטוס. אבל אם הוא לא רצה לטוס הוא היה שפוי והיה חייב לטוס. ( ג'וזף הלר, מלכוד 22, תרגום ירון בן עמי, הוצאת ספרי עליית הגג – ידיעות אחרונות, 2008 עמ' 65-66)

—

איני מוצאת את התרגום הישן והאהוב שהיה לי, אז מעבירה צילומי הדפים מהתרגום החדש.

——

אור, טייס בחיל האויר האמריקאי במלחמה באירופה, התאמן בלהיות מובס ( כ-17 נחיתות חירום או הפלות) והוא שרד , שיכלל את הטכניקה של הפלת המטוס עד לרגע שבו הוא נעלם.

——

ואז, בעמודים האחרונים של הספר, מתברר עד כמה אור הצליח להביס את השיטה ולהיחלץ ממלכוד המלחמה.

—

 

 

—

—

—

 

 

—

אני אוהבת את הארץ הארורה הזו. אני קשורה אליה בעל כורחי בעבותות אבל לא מאמינה עוד באפשרות שיקום.

—

באמת אפשר לשרוד כאן?

—-