Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘השתקפויות’ Category

האגם מלא.


יש שפע. האגם הוא אי של רווחה ושגשוג.

וגם מחוץ לו המוני חתולים וחיות אחרות ( גם אנושיות, גדולות וקטנות).

אבל  אי אפשר להימלט מהשלטים האוסרים, המאיימים, מזהירים, בדרך אל הפארק ובתוכו.  ( הברכיות והעופות האחרים אדישים. החתול ממילא לא זקוק לאזהרה.  זו אני המרגישה אי נוחות)

ברווזים ושלט אזהרה 1


זה האיש האחראי, חלקית לפחות, לרווחת הברווזים. לידו שלט גדול.

מה כתוב שם?

מי בכלל קורא. (כללי אתיקה ,אטיקט.    איך להתנהג בפארק.)

שלט ומאכיל ברווזים

למרות האיסורים והשלטים המאירים והמזהירים (מה הקשר בין זוהר ואזהרה?)

דייג ושלט איסור (3)

העניין עם שלטים  ושלטון, תווים תוויות כיוונים והכוונות וכל מיני אתיקטים ותמרורים התחיל עוד טרם צאתי.  עם שלטים קטנים, תוויות מרגיזות, מציקות, מכאיבות.

כמו זאת שאמורה להיצמד לגוף אבל  ממש לא  נתנה הרגשה נעימה. נשארה תפורה אבל הורחקה. (לי הקטנה, כמעט בת שנתיים, התארחה במקום העבודה של אמה)

לי של הגר במרפאה (1)


או למשל חולצה שמכריזה על עצמה כ"יאמי "וצריך להיאבק בתפרים, בחוטי ניילון סמויים שמהדקים אותה לבד. וזו של חברה אחרת (וכמותה יש לי רבות) נחתכו למרות ההשתדלות והזהירות.  כאן חור קטן באחרים פגם ממשי.

לא הכול רגישים. לא הכול מבינים במה בכלל מדובר. בסך הכל תווית.

מה את כל כך נרתעת?

אבל מי שחש בה על בשרו לא יוכל שלא לתאב את חוסר ההתחשבות ולראות בתוויות האלה כעורות, שתלטניות, חסרות התחשבות. כמוהן כמו אלה המהודקות לכל מוצר כאילו היו עדות ליצירת אומנות מופתית – או כמי שמבקש להפוך אותי לפרסומת מהלכת   של משהו שיוצר בסין על ידי מחפשי ומחפשות  הזדמנויות עסקיות .

IMG_0018 IMG_0019


אז התווים, ההכרזות על השמות, המותגים  , האטיקטים,

אסור, אין, לא, סכנה,  סכנת מות, ענישה, ענישה כחוק .

שלטים מטעם העירייה או מועצה כזו או אחרת,  שלטים על קירות בתים ושערים, שלטים ותוויות ועוד שלטים ותוויות.


שלטים (2)
שלט אזהרה שלט סכנה שלטים שלטים (6)

שלטים (5)

שילוט על עמוד מתח גבוה (3) לא אזהר

וכאן ליד עמוד המתח הגבוה המתריע ומזהיר ואולי גם מקרין שכדאי להתרחק, קצת יותר למטה, מישהו לא שעה להתראה ושם שלט. לא אזהרה. הכוונה. אבל ברמז. רמז לא ממש ברור.

שם נפגשים בכיוון הספרה חמש בשעון?

משהו עומד לקרות בשעה חמש?

היום?

כבר קרה?

שילוט על עמוד מתח גבוה (2)

=

=

=

ועל הכול שולטים ומפקחים בחדווה  במכונית (צעצוע?)

מכונית פיקוח הפרק


או עם אופנוע

פקח ומכר וכלב בפארק (3)


עורב מרגיש בטוח, שולט על מיני ממלכתו אפילו שכתוב "אסור" ולא ברור בכלל מדוע.

עורב בשדה חרציות יבשות

=

=

=

והוא מין שלט מהלך כזה. חושב עצמו לבעלים היחידים של  כל הפארק. קורא בקול גדול מכריז אני כאן.

תרנגולים בפארק (4)

=

=

=

וגם זו מעין הכרזה. (כבר היה כאן פעם או תאומו). מפגין נוכחות מתריסה, מזהיר? ( ושוב אני שואלת אם יש קירבה בין אזהרה וזוהר)

IMG_0049

=

=

לפעמים הם דואגים גם לרווחה ותולים שלטים  שמצביעים על עבודה ושירותים.

לפעמים שלטים הם לא שררה. לפעמים הם הכוונה וסיוע מאד נחוצים.

עובד מנקה שירותים (3)

=

=

=

יש מי שמצאו בטחון ושמחה  הרחק משם, ליד מקלט ציבורי.

צהריים  05-04-2010 062


המון תווים, התוויות והתוויות נגד, שלטים בירוק אומרים משהו אחר.

פותחים שער להיכרות קרובה יותר.

יש להם שמות –  לעצים ולפרחים. שמות עם ניחוחות של ארצות רחוקות.

לא לכל עץ ופרח יש ממש שם פרטי. לא כמו לאנשים או לכלביהם. אבל גם הכרה כללית, של המין והמשפחה, יוצרת קרבה. אולי קצת הבנה. אולי קצת יותר מחשבה וחמלה.

IMG_0136

clip_image002[6]

clip_image004[6]

clip_image006[5]

clip_image008[6]

clip_image010[5]

clip_image012[4]

ויש גם שלטים שמדריכים , מכוונים ומסייעים בהתמצאות. ולפעמים מישהו מכוון למשהו מאד פרטי ורק מתי מעט  מבינים. ( בכיוון החץ נפגשים? שם תערך יום הולדת לסבתא רבא?)

IMG_0015


ויש תווים שהם גם שלט לזיכרון     (לעוזי חיטמן)

שלט תווים בכיכר עוזי חיטמן

את דעתו על ענייני שליטה ושלטון הביע מישהו בשכונה קרובה ( גבעת גאולה) בשלט על גג הבית. נפגעי שרירות לב של השלטון.(מצוטט מג'ון סטוארט מיל)

=


=

=

כאן במספרה, המון מראות ובלבול  מה בפנים ומה בחוץ?  וברורים בכל זאת שני שלטים –  שני סוגים: אסור(לעשן)  ודיפלומה (מודעה, אישור, גאווה) שבצילם אפשר לעבוד בנחת, לטפח הופעה.

פחות או יותר.

ותמיד הכול מתבלבל ומשתקף בעיני המתבונן.


=

=

=

הכל זהב מבטיח השלט.

תחנת אוטובוס בלילה 1

=

=

ושלט  שעומד ברקע ומזכיר לנו  יום יום  מה  לא עשה השלטון.


=

והצהרות מסוג אחר מסומנות בגומחה ליד האקליפטוס הצעיר ( שבינתיים כבר נגדע  ביד גסה ושוב החל לצמוח למרות הכל).

23-03-2010 טיול בוקר קצר 037

IMG_0126

ואכן כדאי לשים לב אליהם. לא זקוקים הרבה כדי להרגיש שמחה.

החול והעלים עוברים מיד ליד, נבדקים, נסרקים מתגלים בכל מיני צורות. אבא נמצא פה ליד, מאפשר ואוהד.

נולד כאן לפני כשנה וחודשים.

400 ילדים כמותו עומדים להיות מגורשים על ידי השלטונות (לא אלה של הפארק).


תינוק נהנה בפארק (2)


למרות הכול

ציורי קיר  ילדותיים (3)

Read Full Post »

הפארק , הפארק שלנו, כי כך אנחנו מרגישות כלפיו, מניב  ומְזָמֵן הרבה  מאוצרותיו הצנועים לבאיו. בעונה הזו, בסביבות ל"ג בעומר, הסגול שולט וגם תות העץ. ורבים מחפשים פירות סגולים או לבנים. יש מי שמצויד יותר ומי שמצויד פחות לאיסוף הפרי מהאדמה את אלה שנשרו או טולטלו או מהעץ עצמו.

תותי עץ לארוחת בוקר. תותי עץ מתוקים וטריים לקינוח

תותי עץ (14)

זה מה שאספנו מהעץ הסודי שלנו

ונצבענו בסגול עז בידיים, בשיניים.

גם אחרים מנסים לאסוף. המקדימים זוכים

IMG_0026

איש אוסף תותי עץ 28

וגם פרחים הביתה אפשר לקבל, כשהגננים מיישרים את הקו או מחדשים

IMG_0032

גם נונה ואני קיבלנו. לוע הארי צבעוניים

והנה הפרחים בבית

פרחים מהפארק ותות עץ 013

ויש יבול אחר בפארק. צאצאים רבים מכל הסוגים והמינים.

הנה כאן אמא תרנגולת ואפרוח צעיר

IMG_0013

וכאן פירות מבשילים של הדקל

פירות דקל מבשילים

והאגם מניב דגים לדייגים השכונתיים ( אנחנו נגד, אבל זה נראה תמיד כל כך שקט, רגוע. מראה פסטורלי ורחוק  מהעיר)

IMG_0060

צללית אני ונונה עם פרחים (6)

כאן נונה ואני במין השתקפות עם פרחים סוררים שיצאו מהשורה

גם יבולים אחרים יש בפארק. העורבים  מחטטים, מחפשים תנובה ראויה עבורם.

את זה לא ניתן יהיה למחזר.

אות אחד ליהירות, בזבזנות, חמדנות וחוסר התחשבות

IMG_0039

וגם זה

תופסים מקום לקראת פיקניק (2)

בעדינות.  אבל קשת העצים מרככת  ויוצרת מראית עין  נעימה.  ככה תופסים מקום בפארק.  יש כאן מחסור ויריבות  על מקומות טובים,. כמו זה, עם שולחן וספסלים.  ומה שהונח מגדיל את כמות חומרי הגלם המזהמים ולא מתכלים כאן בפארק בפרט  וכאן בכדור הארץ בכל.


זה בגסות

בינין משתלט על הפארק (8)

מלון שנבנה בסמוך. חולש על הפארק, מציץ פה ושם. לא ניתן להימלט מהמראה הפוצע את הנוף. זה נכס מניב רווחים. לא לנו.

ועוד יותר מכך מאיים להיבנות מיגדל. ממש צמוד לפארק. ממש במסלול ההליכה שלנו. ממש במקום בלתי מובן, לא מתאים. תוקפני, נצלני. ( הסרנו סימנים מזהים מהפרסומת)

כאן. זה יהיה? כאן  במקום המתנ"ס שאין  לו יותר זכר?

פעם היה כאן מתנ

לא הרבה נשאר מהמקום שהיו לו פעם חיים קהילתיים אחרים ויהיה עכשיו נכס מניב לחמדנים חסרי לב ובלתי מתחשבים.

לא רחוק עדיין יש שפע שלא חמדו ולא סילקו למרות שהוא לעיתים יכול להיות גם מטרד

שיקמה עמוסת פירות (4)

עץ שיקמה עתיק מלא פירות. כשהם נופלים על השביל נוצר מרבד עסיסי ורך. לא כולם אוהבים את זה.

ובדרך חזרה – שוב איום, קרוב יותר. שוב בונים מגדלים שסוגרים את הרחוב, את הפארק.

בניה אגרסיבית ברחוב (3)

הזדקרות המגדלים המאיימת כאן על המרחב הפרטי שלנו. הפכו את הבית שלנו לנכס מניב לאחדים ושברון לב לאחרים.

התנחמנו בסיגלון והרדוף פורחים בשדרה

סיגלון והרדוף (3)

Read Full Post »

לא בדיוק שעה, אבל לזמן קצר מאד הסיגלון (יקרנדה)  בשיא פריחתו. בדריכות, בקוצר רוח עקבנו אחרי תהליך ההתמלאות.  עקבתי בעצם. נונה לא כל כך מתעניינת בפריחות סגולות. היא בכלל לא מתרשמת  מפריחות. נונה  מחפשת שיירי עצמות וחטיפים  אחרים בדשא.  היא מושכת לכיוון אחד ואני מבקשת רק עוד רגע. זה חולף כל כך מהר. בואי נעצור להרף עין ונלכוד  את המראה , את הצבעים.  עוד מעט הסגול יתחלף באדום. תגיע שעת הצאלון. הצהוב של החרציות כבר חלף.

עמוס פרחים בצמרות, ושלוליות סגולות מרהיבות, מטריפות  חושים גם למרגלות העצים.

סיגלון 45

סיגלון_0049

דרורים בתוך שלולית סגולה

דרורים בשלולית של סיגלון 060

בוקר (26)

ומצאנו אפילו סיגלון משתקף בחלון או צומח בתוך הבית. מה בחוץ? מה בפנים?

השתקפות של סגלון בחלון

גם האחראית על תחנת האכלת החתולים הראשונה  (אולי בעלת התחנה? אולי המנהלת? המייסדת?) לבשה סגול

בוקר (36)

מאכילת העופות צבעונית באופן שונה

IMG_0025

נונה הסכימה לצילום  משותף באחת העמדות הקבועות שלנו, עוד טרם הכניסה לפארק

השתקפות בתחנת אוטובוס 86

ואז גם בדקנו שוב  את שיירי הקישוטים של החג  ואת חבלי הכביסה

ומצאנו גם  חבר קולני שקרא לנו מלמעלה

בוקר (76)

דגלים וכביסה(12)

מרפסת עם דגלים102

פאפאצ'י חלונות עם דגל75

כביסה ודגלים (45)

אחר הצהריים (2)

עוד עדות לחגיגה שנגמרה. חג אחר שנחוג בטרם עת

בוקר (74)

מזכיר לנו את מצב החרציות ופרחי הבר בפארק

חרציות כמלות 50

כך נראו החרציות  (עם חתול) בדיוק לפני חודש

בוקר, בעיקר מבט למטה 27-03-2010 042

נעים להיזכר. גם קצת כואב

ונשלח בועת סבון למיכל ולכל אורחיה

אחת קטנה בתחילת דרכה

וליד השתקפות בחלון

ואחת גדולה שכבר יצאה לדרך והגיעה לעננים

בועת סבון בעננים 1

Read Full Post »

מה לעשות עם הצוצלות הדוגרות באדנית?


מוקדם בבוקר ניגשתי להציץ בשלום הדוגרות. אתמול לא הסתכלתי. אני לא זוכרת שהסתכלתי . לא זוכרת אם ראיתי צוצלת באדנית או לא. זה הפך להיות משהו שיגרתי, ברור, נעלם בחיי היום יום. לא דאגתי. הדאגה היתה מתעוררת תמיד אחרי שהגוזלים בקעו.

אבל למרבה  הצער, היום בבוקר כשניגשתי לשם לא היה זכר לא לצולצלת ולא לביצה.

אין לי מושג מה קרה.  מלחמת הישרדות  על אדן החלון.

אין לי מושג איך חיים בשלום עם שכניי העופות מכל המינים וחוסכים התרגשות וכאב.

האם הייתי צריכה לשים מיטריה שחורה כפי שמישהי ייעצה, כדי להרחיק טורפים?

האם הייתי צריכה להרחיק את הביצה בעצמי

(לפחות מישהו נהנה מארוחה . אולי)

האם בתוך הטיפול ההורי שלהם קרתה תאונה והביצה נפלה?

רק ביצה. רק  צוצלות חומות סתמיות  שהיו הורים מסורים אבל  פלשו לאדנית שלי והתלבטנו  אם לגרשם, אם זה אכזרי לגרש? יש לזה נגיעה למוסר? , האם  נוכל להכניס אורחים  בלי להיפגע?   ואילו שיקולים מפעילים? ומה מרכיבי ההגיון והמוסר והתועלת בהכרעות לכאורה פעוטות כאלה של היום יום.

ונקשרנו.  והכרענו עם הלב והתיקווה לחיים חדשים.

זה הסתיים בטרם עת



התלבטות חוזרת שנה אחר שנה. פעמיים או יותר בכל שנה.  ההחלטה לא פשוטה וגם ההכרעה משתנה.

לפני כחודש מצאתי ביצה באדנית. במחשבה שזה עתה הוטלה סילקתי אותה, שמתי דוקרנים (שיפודים) באדנית כדי לסמן שאין מקום לקינון  וקיוויתי שהזוג ילמד ויחפש מקום קינון אחר. אבל לא. היו לי נקיפות מצפון וכאב והרהורים על מה ראוי ומה נכון גם לפני וגם אחרי.

לפני כמה ימים  שוב זה הופיע

IMG_0043

וכשהתקרבתי, הדוגר/ת  עזבה לרגע. קיוויתי שאין עדיין ביצה אבל זה מה שהיה

IMG_0044

רק אחת. בדרך כלל יש שתיים

ומה לעשות עכשיו? (שאלתי את עצמי אז). והביצה נשארה ואני שוב שואלת ומה לעשות עכשיו? האם לסלק אותה, האם יש עיתוי נכון, האם מוטב לתת לגוזל שלא נולד בכל זאת צ'אנס? מה יותר אכזרי?  האם יש עיתוי נכון?

סבלנו לא אחת מהכינים שמסתבר שעופות מביאים עימם. ועוד יותר סבלנו מגורלם של הגוזלים. רק פעם אחת, לפני שנים רבות  ובאדנית אחרת, לא זו שמהצד המערבי, ראינו אותם גדלים ואף פורשים כנפיים ולומדים לעוף. זה היה מקסים. אבל חד פעמי.

ומאז,  ניסינו לא להפריע,  התלבטנו לא להשקות או כן להשקות את האדניות, האם זה יפגע?  האם  הם צריכים עזרה ?(ממש לא) האם מוזיקה מפריעה להם? (כנראה שלא)  וחדשות  מהטלביזיה? (לא ברור)האם כינים שוב יציפו אותנו?  (טפו טפו טפו בינתיים זה לא קרה לאחרונה). האם לוותר על חיי השגרה שלנו, להלך על בהונות, להקריב את הגרניום?  בכל זה היינו אולי עומדים, אבל כל שנה, פעמיים בשנה, בוקעים גוזלים אחרי דגירה מסורה וארוכה של זוג הורים.  ואז קורית קטסטרופה – הם מתים, מתייבשים, נזנחים, נטרפים, נעלמים. מעולם לא ראינו  בעת ההתרחשות ואין לנו שמץ של מושג מדוע.  מידי פעם ראינו סימנים של חבלה או טריפה לא תמיד.בעבר, עם זוג הגוזלים הראשון, היינו מוטרדים מכך שההורים נעלמים.  נעלמים לפרקי זמן ארוכים.  ואי אפשר היה כמובן להתקשר אליהם, או לשאול את הגוזלים מה הם רוצים. חיפשנו מקורות ידע ועזרה. קיבלנו אותם טלפונית מעובדי הגן הזואולוגי בתל אביב – אמרו להניח, לא לדאוג לגוזלים. ההורים יודעים היטב את תפקידם.  וגם אם אין אנו רואים אותם, הם ישובו. וכך אמנם היה. ומאז, אנו בדרך כלל מניחים להם שהרי הם הכי יודעים מה טוב בשבילם. האם אכן? ומה טוב בשבילנו?

בינתיים הם כאן. לא נראים מוטרדים מידי מהפעילות בעבר השני של הזכוכית וגם לא מזו שברחוב. כן משקים את האדניות. בזהירות. מסביב

ובפארק,  ובדרך אל הפארק , בטיולי הבוקר שלנו,  של נונה ושלי, לאחר החג שרק שרידים ממנו נשארו

כמו כאן על המרפסת

IMG_0066

ושוב אנחנו בודקות את מצב הכבסים

IMG_0002

בכל מיני בתים

IMG_0032

IMG_0026

ומציצות לחלונות ובוחנות את הפנים והחוץ

IMG_0005

ומציצות גם לחצרות אחוריים

IMG_0019

IMG_0021

IMG_0014

IMG_0013

והנחנו בקבוקים למיחזור ליד ביתה של מי שאנו יודעים שתשמח לכך

IMG_0020

בכניסה לפארק יום אחד ראינו צוצלת משתקפת בשלולית

IMG_0091

כשאנו הולכות בפארק  גם אנו משתקפות בשלוליות קטנות שניקוו מהשקיה .פעם, יום אחד השבוע, גם מגשם שירד

והנה  הצטלמנו וראשנו בעננים, בצמרות וגם במים

IMG_0010

IMG_0068

IMG_0024

פגשנו את האיש שדואג להציל כל אוכל ראוי עבור החתולים

IMG_0085

וגם את האיש שדואג להאכיל את העופות

IMG_0095

ראינו צלמים מקצועיים וצלמנו אותם ואת מה שהם מצלמים

IMG_0028

צלם ביום אחד

וצלמת ביום אחר שגם צילמה אותנו וגם החלפנו דברים על הצילום בפארק ו על ההולכים.

IMG_0020

בפארק פגשנו חתולים שמאכילים אותם והם נראים שבעי רצון

IMG_0042

ובדקנו  פריחת הסיגלון (מתקרב לשיא)

IMG_0035

ובדקנו גם את הבשלת תות העץ

IMG_0037

עוד מעט, לקראת ל"ג בעומר. אז הוא הוא יהיה מוכן לאכילה.

ובדרך עקבנו שוב אחר הרס או בניה של בית הספר

STA_0106

IMG_0025

וגם גילנו שהרסו שם  מתנ"ס וכנראה יבנו שם בנין רב קומות, אולי כדי שיהיו מספיק ילדים לבית הספר. אולי כי כדי שיוכלו למכור הרבה דירות צריך שיהיה גם מספיק כתות. התושבים מחו. העירייה בשלה. שומעים על זה בחדשות לאחרונה.  אנחנו נעקוב.

IMG_0013

IMG_0007

גילחו את השטח, את בריכת השחיה, כדי לבנות בניינים רבי קומות במתחם.

התנחמנו בצילום משותף, רק השתקפות,  אבל עם שמיים ועם היבסקוס צהוב על הגג

ועדיין נשארה השאלה מה לעשות עם הצוצלות הדוגרות? האם כמו שהנסיון והסטטיסטיקה הקטנה למדו – אין לגוזלים סיכוי לשרוד ועדיף לחסוך מהם ייסורים? האם רק מעצמנו אנחנו רוצים לחסוך ייסורים? האם יש פתרון?

מישהי אמרה שכדאי לשים ליד האדנית מטריה שחורה פתוחה– כנגד העורבים והטורפים. אולי.

Read Full Post »

היום בטיול הבוקר שלנו בפארק ראינו עדויות חד משמעיות לרצח.

גם רצח שלאווז מהפארק זה רצח. לא ראינו סימנים של דם, לא ראינו עקבות. אלה כבר הוסרו כנראה עוד בטרם עלה היום. זה מה שראינו.

IMG_0023

אלה  לא עקבות של ספריי דוחה מסמלי החג,וגם לא של  קל קר. אלה נוצות של עוף שנמרטו ופוזרו. אין ספק שלא חיה טורפת שהזדמנה לכאן דווקא היום  עשתה זאת אלא חית  אדם. ועכשיו כולם נהיים חשודים. גם אלה שהתמקמו פה ליד וגם הרחוקים. כך זה נראה ממבט קרוב יותר. זו גם לא כרית שפוזרה. יש לנו זכרונות מימים קודמים. זו לא הפעם הראשונה.

אל העדות הזו הגענו במהלך הטיול .לא כך הוא  התחיל.

מוקדם בבוקר. לפני שבע. חג העצמאות. אנחנו לא אוהבות כל  כך להרחיק ביום הזה. גם לא כל כך לחגוג. פעם אהבנו. המחסנאית אהבה. נונד עדיין לא נולדה. זה היה מזמן מזמן. פעם כשעוד היו רוקדים ברחובות באמת. פעם כשהייתי ילדה. אז הרשו לילדים להישאר ערים עד מאוחר.  המון דברים קרו מאז. העולם השתנה, הארץ השתנתה. אנחנו חוגגות בנסיבות אחרות.

צילום שגרתי של השתקפות, והפעם אנחנו מופיעות בטלביזיה באמצע הרחוב

IMG_0005

ופגשנו בתחנת האוטובוס מכרה ותיקה (גם שלנו וגם בגילה) שהיא גם פסלת חרוצה ומכינה פסלים גדולים מעיסות נייר. ההשתקפות שלנו איתה לא כל כך טובה

IMG_0013

ויש כאלה שהשכימו להתארגנות

IMG_0015

כמו אלה

IMG_0017

ועוד רבים אחרים

IMG_0019

פנורמי

ועד מהרה הכל מתמלא. כל שנה, שונה ודומה, עמוס, נראה כל כך שמח, צבעוני, אחוותי, וטומן בתוכו גם זרעים של הרס ולכלוך.

תופסים מקום, מסמנים טריטוריה, כובשים, מעלים אש, שורפים, אוכלים

תמונות משנים שונות, גם מהשנה, זה לא כל כך משנה

IMG_0022

הפארק הלאומי יום העצמאות 2008 044

יום העצמאות 2009 042

הפארק הלאומי יום העצמאות 2008 045

הפארק הלאומי יום העצמאות 2008 048

הפארק הלאומי יום העצמאות 2008 051

הפארק הלאומי יום העצמאות 2008 053

המון ריחות, אויר מחניק. זה נראה יפה אבל מתמיהה, הם באמת נהנים? וגם – אין מחר? מה  יהיה עם כדור הארץ וצריכת הבשר וגידולי הבקר ואפקט החממה?  וגם, מסתתר כאן רוצח.

ובכמעט רוצחת נתקלנו ביום שישי. שלא כהרגלנו יצאנו גם אחר הצהריים. והסתבר שגם זו עת לחגוג. המון ימי הולדת

אחר הצהריים 010

הצטלמנו בדרכנו,  נונה ואנוכי, בעמדה שלנו במועדן הקשישים. הצטלמנו עם דגל.

אחר הצהריים 007

הלכנו, נונה ואנוכי

אחר הצהריים 021

עברנו ליד המון קבוצות של חוגגים. המון בלונים. המון ממתקים.

אחר הצהריים 031

אחר הצהריים 038

ואלה ועוד רבים. המונים.

ולידם שיחקו בכדורגל. גם המונים

אחר הצהריים 085

אחר הצהריים 114

גם אנשים לבד או חברות קטנות

טיול בוקר 033

טיול בוקר 076

הצטלמנו גם, כהרגלנו בשלוליות בוציות

טיול בוקר 094

אחר הצהריים 135

ופאפארצ'י חלונות לא זנח את תפקידו. ראינו חבורה מסתתרת על גגון. זה ראינו אחרי שכבר עזבנו את הפארק.

אחר הצהריים 138

בדרך קרו עוד המון דברים, פגשנו חיות, ראינו דגלים, ואז, לקראת, כשרצינו לחצות את הכביש, במעבר חציה, נהג אדיב עצר, ונהגת , מה נאמר? רצחנית, עקפה  מימין, עלתה על מעבר החציה, נסוגנו לאחור. היא דיברה בטלפון נייד. עצרה בשניה האחרונה. ניצלנו.  הנה היא, בעיקר רואים את המכונית שלה.

אחר הצהריים 132

שנייה לפי כן היינו בדיוק היכן שהיא נמצאת.

קרו עוד המון דברים. ראינו את פרחי הבר הולכים וקמלים

וגם מעקבים משמחים אחרי פריחת הסיגלון

נמשיך לעקוב

Read Full Post »

קשה לעמוד בקצב ובערמות המצטברות.  קשה לשמור על ארגון וסדר במחסן.  מדוע בכלל חשבנו להקפיד על  תמונות  רבות  על פי סדר הופעתן במסלול היומי שלנו – לפי ימים, לפי רגעים. כמובן שיש תמונות שנמחקו. כמובן שיש תמונות שנשמטו . מהאוסף הזה , כמו חרוזים, נשזור מחרוזת, נבנה עלילות, נפתור תעלומות.

עכשו יש מעקבים אחרי זוגות  הולכים והופעתן התואמת בהליכה. וגם אחרי זוגות רגליים שנשואות את בעליהם ההולכים או הרצים. עכשיו גם התחיל מעקב אחר פריחת הסיגלון.

עוד לא עלו התמונות מהיום אבל חשוב להעלות את הימים שהוחמצו. היו שם כמה התרחשויות ומפגשים די מרגשים בתוך השיגרה הזו של צעדה  וצועדים, ומוזיקה או חדשות באוזניות  ומחשבות נודדות שקשה ללכוד.

בוקר 08-04-2010 006

ככה זה היה בהתחלה של יום חמישי. קצת סגרירי

בוקר 08-04-2010 007

נונה מחכה ליציאה

בוקר 08-04-2010 011

בוקר טוב קולני, כרגיל, לנבחן החינני

בוקר 08-04-2010 012

וצילום בעמדה.  מישהי כבר הקדימה והגיע היום. האור בפנים חזק ואנחנו כמעט ולא משתקפות. פנים וחוץ באמת מעורבבים.

בוקר 08-04-2010 015

אחרי הפרידה מהאישה שכל כך שמחנו לראות. לא ידענו מה איתה. חודשים לא פגשנו אותה. פעם ראינו מודעת אבל ליד ביתה. איזו הקלה. זו לא היא.  היא שוב הזכירה לנו את הכלב שלה שמת לפני כשנה לאחר שהיה איתה 14 שנים. אנחנו זוכרות אותו. קטן כזה וצנום, שחור.  היא אמרה שגם נונה כבר נראית לה מבוגרת. אכן. שיער לבן ליד אפה. נחזור להביא לה בקבוקים לפדיון. אין לנו הרבה כאלה, אבל לפעמים.

בוקר 08-04-2010 016

גם אותן שמחנו לראות. תמיד הן חוזרות כשאנחנו מגיעות

בוקר 08-04-2010 020

עוד מכרים מבקרים רבים. אנחנו מכירים רק את אלה שהולכים במסלול הפוך מזה שלנו. רק אלה שנפגשים בהם פנים אל פנים, לא אלה ההולכים בעקבותינו או לפנינו.

ושוב זוג עם קווי דמיון  ושיתוף – בלבוש, בקו, שלא כל כך נראה כאן בראש של האוזניות.

בוקר 08-04-2010 022 בוקר 08-04-2010 024 בוקר 08-04-2010 028
בוקר 08-04-2010 029 בוקר 08-04-2010 032 בוקר 08-04-2010 050

בוקר 08-04-2010 045

וליד כל ההולכים ורצים עורב אחד עורך לו פיקניק

בוקר 08-04-2010 047

וחתול ג'ינג'י מרווה את צימאונו

בוקר 08-04-2010 055

ולהקה צבעונית וקולנית חוזרת. לאיפה? אולי רק יוצאת? לא ממש ברור.

בוקר 08-04-2010 060

בוקר 08-04-2010 062 בוקר 08-04-2010 066

מלפנינו ומאחורינו עוד ועוד הולכים ורצים, הולכות ורצות

בוקר 08-04-2010 075

לא כולם. יש כאלה שנחים. מתלבטים. הזוג הזה למשל

בוקר 08-04-2010 082

וגם הזוג הזה

בוקר 08-04-2010 091 בוקר 08-04-2010 094 בוקר 08-04-2010 095

הולכים ורצים מלפנינו גם בשביל לקראת היציאה

בוקר 08-04-2010 132

ובשביל הזה להפתעתנו ולמגינת ליבנו ראינו שני ילדים הולכים לבית הספר, מאחרים, ומעשנים

בוקר 08-04-2010 138

הצטלמנו שוב בתחנת האוטובוס. שוב כי אנחנו מצטלמות כאן לפעמים

בוקר 08-04-2010 149

ואז ראינו חיה פצועה. רק  בובת פרווה. אבל זה בכל זאת נראה כואב ומעציב. זה הדוב השני שפגשנו השבוע. זרוק, נטוש. מת.

בוקר 08-04-2010 155

חרגנו ממנהגנו. היום בדקנו את מצב הכביסה בסוף. היבסקוס פורח .

Read Full Post »

יצאנו מאוחר ביום חם. שבת . ברדיו באזניות רשת ב' – יצחק נוי. למה זה עדיף על מוזיקה? ככה. לא תמיד.

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (3)

מה זה כאן? בית נטוש?

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001

בשכונה הזו הכל פרוץ, לא מתוכנן אבל גם חינני

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (5)

הוא שאמרנו. מבט למעלה ומזרחה והכל מצטלם בצללית. הטיול הזה, כמו קודמיו, הוא גם שעור צילום, בכאילו.

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (9)

וכבר אנחנו ליד בית הכנסת  של התמנים. בזהירות, לא לעורר התמרמרות, מרחוק

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (10)

ומבט חטוף אל אחורי בית הכנסת הסמוך.לא זה של התמנים. אולי של החלבים. מוכן למתפללים שסיימו התפילה

רק מבט מאחור. זו נקודת המבט התמידית שלנו.  זה מה שמתאפשר בלי לקבל רשות.

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (11)

שוב חצר אחורית, בשביל, אחרי בתי הכנסת.

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (15)

כך זה נראה  מעבר לגדר

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (22)

כבר בדרך חזרה, ברחוב, ילד עם אופניים ולוחית רישוי

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (25)

וילדה עם כלבב גורה חדשה

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (23)

פאפארצ'י חלונות שוב במבצע

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (29)

ועוד חצר אחורית

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (33) בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (32)

ושניים שפגשנו, ספק מבקשים את חברתנו ספק נזהרים ומתרחקים

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (35)

סוף כל סוף דרורים ברגע של מנוחה . אפשר לצלם. לא תפאורה הכי מתאימה. אבל ככה זה דרורים.

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (41) בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (45)

ככה אנחנו נראות בחלונות – חנות אלקטרוניקה ומספרה. זה רמז מסגיר היכן אנחנו נמצאות. איפה יש חנות אלקטרוניק ובסמוך אליה מספרה?

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (46)

מה זה? אין ספור של קיני נמלים.

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (50)

כאן הנמלים, ממש  ליד השיקמה

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (52)

עוד גדר וחצר אחורית

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (67)

ואנחנו ממש קרובות. צמד חמד ממתין לנו

בוקרשבת בגבעת גאולה03-04-2010 001 (71)

וגם היא (או הוא), ממש בשביל

לקראת הצהריים03-04-2010 022

אחר כך שוב יציאה קצרה לפארק להציץ. הפעם עם אורחת.  שעור צילום קצר. החום גדול מנושא. גם העומס בפארק

כשהוא, זה שתמיד חוצה כבישים, לא חוצה כבישים  הוא עושה דברים משונים. מה הוא עושה עכשויו?

לקראת הצהריים03-04-2010 021

בדקנו שוב את מצב הכביסה

לקראת הצהריים03-04-2010 030

ובדקנו גם את שלום החמציצים

לקראת הצהריים03-04-2010 033

ובדקנו אם המצלמה מצלמת ככה יותר טוב או ככה ( פונקציה כזו או פונקציה אחרת)

לקראת הצהריים03-04-2010 035

עברנו ליד בית כנסת אחר

לקראת הצהריים03-04-2010 042

ושוב הצצנו לחצר

לקראת הצהריים03-04-2010 049

מבט חטוף לפארק, ממש בכניסה שכנע שעדיף לחזור

Read Full Post »


זה לא חדש.  אני מנסה להעלות חומרים ישנים. לא ממש ישנים, אבל מלפני חמישה ימים.  סדר הפסח שהיה אתמול לא אפשר להעלות את הרשמים.  בהקפדה יתרה על רצף האירועים נתחיל מהמוקדם ביותר. לטיול בפארק יש סדר.  ברור וחשוב . יש עוד טיולים מצולמים ורשומים ואולי גם תורם יגיע.












השעה מוקדמת וכבר אור בחוץ. מתחילות את היום


בעוד אני מעיפה מבט בשעון ומרתיחה מים לקפה נונה  מתגנבת ותופסת מקום על המיטה


אני בודקת מיילים. על השולחן עבודות מותחלות שצריכות פנאי והתמדה לסיומן – סל משקיות נילון צהובות וסל מניר עיתון


בודקת בפייסבוק ומגלה כאן קרובת משפחה מדרגה ראשונה באירוע סטודנטיאלי



יצאנו לדרך – ראשית פגשנו חתול חשדן.


ואחר כך  זוג תורים



מרחוק ראינו כי שוב הקימו אהל אבלים. זה לשלושים.  זה היה לפני חודש שעברנו כאן  ביום שבת וראינו את  את האמבולנס?



וממש ליד האהל מכרנו הותיק אומר בוקר טוב


צילום שיגרתי . כבר יש אור במעון. כבר לא כל כך מוקדם ?



התרנגול  של הפארק מקבל את פנינו מלמעלה קורא בקול גדול.  עדיין מאד מוקדם. שעת קריאת התרנגול . וזה האות לטיולנו היום – מבט למעלה.

מבט גם לאגם והעופות

וגם לאלה שחולפים על פנינו ומתקשים להיפרד



אבל למעלה יש התעוררות של ציפורים

והסתכלנו למעלה

גם למטה – כדי לראות את מה שלמעלה בתוך שלולית.


כבר בחוץ – בשדרה. חתול הציע לעצמו מיטה למעלה למעלה


וישן לו שנת ישרים

וגם הכביסה מתעופפת למעלה



בכל זאת לא נתעלם מכמה מדיירי מטה של השכונה






עוד מבט למעלה.  לפי הככביסה ניתן לדעת את המסלול שלנו. ברור שבשכונה דרומית. רק שם תולים כביסה בחוץ. בחלק הצפוני לעולם לא רואים כביסה בחוץ


ועוד מבט למטה, ממש ליד הבית. האם אתה שחרור? ולמה קוראים לך ככה?

Read Full Post »