Feeds:
רשומות
תגובות

בעיקר חתולים

אני לא מאד אוהבת חתולים. אני לא חלילה שונאת חתולים, תמיד היו חתולים בסביבתי, בבית, בחצר. היה למשל את מקס, ( אולי לא מקס. נדמה לי שזה היה שמו) חתול שחור שגר אצלנו, בסמוך אלינו נכון יותר, כשהייתי בת שלוש וגם אחר כך, והיה מלווה את אבא שלי בדרכו בבוקר, בירידה מהגבעה עליה גרנו. חתול מיוחד ללא ספק. והיה את צ'יקו, שנשאר צ'יקו בן למרות שזו היתה חתולה והיא הייתה בעיקר של אחותי שאהבה חתולים ועדיין אוהבת חתולים. אבל אני, נפשי לא יוצאת אליהם ולא מתחשק לי ללטף כל חתול שאני פוגשת. אני אוהבת כלבים. גם אליהם לא יוצאת נפשי ולא מתחשק לי ללטף כל כלב שאני פוגשת. אני אוהבת בעיקר את הכלבים שלי.

היו לי שלוש

מימין לשמאל: טינקי (טינקרבל), נונה, טוטי

טינקי, טוטי ונונה

נשארה רק נונה.

כל הכלבים הגיעו אלינו וסיפור הגעתם ( ובעיקר הישארותם) הוא לפעם אחרת.

גם חתולים הגיעו אלינו. אינספור פעמים הם היו כאן בתחנת מעבר: חתלתולים שנתקעו על הגג ולא יכלו לרדת, חתלתול שנתקע בבור ניקוז ולא יכול היה לצאת ורק נ., הילדה המקסימה שלי שהיא ילדה למרות שהיא כבר אישה צעירה, בעקשנות וסבלנות אין קץ חילצה אותו באמצעות המצאת מעלית מיוחדת, ידנית, לחתלתולים שאלתרה מסל קשור לחבל עם מאכלים מפתים. חתלתול שהניחו ליד ביתנו, חתלתול שנמצא ברחוב בלי הורים, או בקפיטריה ועוד ועוד. ולפעמים אנשים התקשרו לשאול מה לעשות עם חתול פצוע או  התקשרו להודיע שמצאו חתול ולשמח אותנו, בחיה חדשה. ( זה לא משמח אותנו) חתול שטוטי, הכלבה המתוקה המסמורטטת  שלי' מצאה. היא לא יודעה מנוחה עד שטופל כהלכה וגם אז ביקשה להיות כל הזמן במשמרת השגחה וטיפול. ועוד. ועוד.

השקעת המשאבים האלה לא מעידה על התמוגגות ממראה כל חתול. אבל מאז שאני מצלמת, מאז שאני מסתובבת עם מצלמה בטיוליי היומיים עם נונה, אני מצלמת המון המון חתולים. הם פשוט שם, בהמוניהם. להקות, בודדים, מטופחים ומוזנחים, מתמסרים לצילומים, בורחים מעין המצלמה, מבקשים קירבה וליטוף, מאיימים מתקשתים ומתרחקים, כל מיני חתולים. אחת גם נשכה אותי , אחרים מאיימים על נונה והיא בתורה מאיימת על אחרים.

כך יצא, בגלל המצלמה, שקיבלתי על עצמי תפקיד של סוקרת, ממיינת, ממפה מתעדת את החתולים בסביבה ואת תחנות ההאכלה. המון צילומי חתולים כבר העליתי. ויש לי אוסף ענק. אז כאן אתן להם את הבמה. כמעט רק להם. נפתחת פינה מיוחד במחסן לחתולים.

לא אזכיר מאומה על תכונותיהם, הדברים שהם מייצגים וגם אגביל את האסוציאציות שהם מעוררים

אבל אי אפשר בלי החתול במגפיים ( שהייתי בטוחה שנים רבות שהם בהכרח אדומות)

Puss-in-Boots-1695

חתול הצ'שייר וחיוכו

clip_image002

  • "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." – אמר החתול

"לא אכפת לי כל כך לאן. – " אמרה אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.

" – בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס כהסבר

"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"

  • אבל אני לא רוצה להסתובב בין מטורפים" העירה אליס.

"אין לך ברירה" אמר החתול. "כולנו מטורפים כאן, אני מטורף, את מטורפת".

"איך אתה יודע שאני מטורפת?" שאלה אליס.

"זה ברור" אמר החתול, "אחרת לא היית באה לכאן".

(מויקיפדיה)

ויש חתול מאתגר את המחשבה: החתול של שרדינגר. שהוא לא באמת חתול אלא רק בכאילו ומסייע להעלות שאלות באשר למציאות חיצונית ותודעה, מה יש ,מה רק נתפס, מה מקבל פרשנות וכיצד.*

clip_image001

(מניחים חתול בתיבה אטומה; בתוך התיבה נמצא מתקן ובו אטום בודד של חומר רדיואקטיבי, שיש לו הסתברות של 50% בדיוק להתפרק במהלך הניסוי. אם יתפרק החומר, ירגיש בכך חיישן המצוי במתקן שבתיבה ויגרום לפליטת רעל שימית את החתול; אם לא יתפרק החומר, יישאר החתול בחיים. בתום הזמן הקצוב לניסוי פותחים את התיבה ואז יודעים אם החתול חי או מת, אבל מה מצבו כל עוד התיבה סגורה? התשובה המתבקשת, לשיטתו של בוהר, היא: "לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה".)

ויקיפדיה

ויש את alley cats. אין אותו בעצם. הוא היה פעם,  ב- Dos.

alleycat1

אני פוגשת המון חתולים , בודדים, וליד אנשים וחיות אחרות, זה לצד זה.

איש  וחתול

אני פוגשת המון אוהבים מתמוגגים מחתולים

.

חתול במסעדה

.

ילד עם חתול

והמון מאכילי חתולים, ולכל אחד תחנה ואחריות משלו. יש תחנות  מפוארות ומיוחסות ויש תחנות שהן פחות. בכולן ניתנים אוכל ומים בשפע.

(השארתי את הכיתוב למרות סלידתי הגדולה. הנוכחים כאן אדישים לכך לגמרי. גם האישה וגם הכלב שלה. הם פשוט לא רואים את זה.)

וכאן אוכלים בלי השגחה. מי שבא ברוך הבא.פינת האכלה לחתולים

כמה חתולים ישנם כאן?

יש חתולי פארק, טובלים בירוק ומים זורמים.

.

.

חתול מסתתר בין חרציות

.

.

.

.

.

.

ויש חתולי אשפתות

.

.

.

.

.

.

.

חתול אשפתות שחור

.

.

.

ישנם חתולים לבנים ושחורים, מפוספסים ומנומרים, אמיצים ופחדנים. חתול על מרפסת 1

.

.

.

.

.

.

זה שלג, החתול של כולם ברחוב.שלג

.

.

.

.

יש חתולים מחצרות מטופחים, צפוניים


ויש חתולים מחצרות לא מטופחים, דרומיים

.חתול דרומי וכביסה

הגורים מקסימים במשחקם השובב, כמו זה, שראיתי בחצר מלאה גורים קטנים. רק כשהסתכלתי בבית על התמונה ראיתי במה משחק החמוד. (למתקשים בראיה – מה זה אפור קטן ועם זנב ארוך ופוחד מחתולים?)

יש חתולים רגועים, יש סתם מסתלבטים ויש מתוחים ודרוכיםחתול מכורבל

.

.

IMG_0024

.

.

.

.

.

.

יש המסתובבים לבד ויש המשוטטים בלהקה (בסואנה עירונית)

.

.

יש חתולים שאימצו איש

ויש חתולים שמחכים שיאמצו אותם

.

.

לכבוד האירוע של  פרסום הצילומים האלה ערכתי גם 'בוק', צילומים לפורטופוליו של חתולת ותתול הבית באולפן הביתי.

ןלסיום,  לאוהבי החתולים

The Naming of Cats – שמות חתולים
ט.ס. אליוט
תרגום – ג'וד שבא

kliban_cat_trans

א. שְׁמות חתולים הם נושא כבד־משקל –
זה איננו משחק לבלות בַּנְעימים,

ב. ראשית, השם שבני המשפחה שלו קוראים לו,
כמו פִּיטר, אוֹגוּסטוּס, אָלוֹנזוֹ , גִיוֹם
ורק אל תחשבו שאני מטורלל:
חתול חייב שיהיו לו שלושה שמות שונים !

כמו ג'ונתן, ויקטור או ג'ורג'י , או אֶליוט,
שמות רגילים וטובים לַיומיום.

ג. אם שמות יוקרתִים ערֵבים לאוזניךָ,
יש גם לגברות ויש גם לגברים:

ד. רק דְעו שחתול צריך שם איכותי,
שׁונֶה, מקורי, מכובד, כי אחרת –
אפולון, דֶמֶטֶר, קוּפּידון וּפּסיכֶה,
גם אלה שמות שאינם נדירים.

איך יזקוף את זנבו בזוית אנכית,
ויחליק את שפמו וישמור על הָדֶרֶת?

ה. שֵמות שכאלה ישנם לי במלאי:
מוּנקוּסְטרָפּ, קוּאחוֹ, או קוֹרִיקוֹפְּטוּל

ו. מעבר לאלה, נשאר לְבָסוף
השם שתמיד ולנצח צנוע
או בּוֹמבָּלוּרינָה או גֶ'לִיאוּלַי
שמות שעוד טרם נקרא בם חתול.

ושום בן־אנוש לעולם יחשוף,
כי רק לחתול בעצמו הוא ידוע !

ז. ואם חתולך מהורהר לִפְרקים,
הסיבה היא תמיד יחידה ותו־לא:

ח. הסודי
בלעדי
יִיחודי
הוא תפוס שַׂרעפים על דברים עמוקים,
הוא חושב מחשבות נחשבות אודות שמו

יְחידי
הצפוּן המוצפן המוכמן האין-כמו:
שמו!

(http://www.shva.org/ts_eliot/naming_of_cats.htm)

אמרתי בעיקר חתולים, אבל לא רק.

ברחובות כאן לפעמים פוגשים תרנגול, ברווז ואפילו ארנב פעם הסתובב כאן אבל אותו לא צילמתי כי הייתי חייבת לעצור את התנועה ולדאוג שלא יפגע.

בין זריחה לשקיעה, בין שנה יוצאת לשנה חדשה.

שתהיה שנה טובה טובה ומתוקה.

צרור קיטש מתוק ממני:  מה שמצאתי  בבית ובשכונה.

(להוסיף פתיתי זהב שרציתי לפזר על הכל   ולא הצלחתי)

clip_image001[6].

זריחה עם ציפורים מחלון המטבח

זריחה

מנוחה ורגיעה מול המים

IMG_0061

קשת ודייגים בפארק

פרחים,  והדבש  בדרך

(תה פסיפלורה מצוין לרגיעה  והפגת מתח)

גם פרחים מנייר ממוחזר. זה מה שאני הכנתי למתנות החג השנה ( מפתקיות ,מגאזינים ופרסומות. כאן בתהליך ההכנה)

חיות מתוקות. הרבה חיות מתוקות.  שלישיה צמודה. מבלים תמיד תמיד ביחד.

וגם חתולים ותרנגולים עם וינקות

זוג ברבורים מעורב. תמיד ביחד

בין זריחה לשקיעה גם מכונת הכביסה עובדת. ואפשר סתם לבהות בה. מומלץ. ( זה מה שאני עשיתי כשהיייתי מאד עייפה מעבודה והכנות לחג).

הליכה מתונה ורגועה

שקיעה עם עץ ונוף עירוני מהחלון בצד השני

,

וחתימה טובה

.

מהם

מהם הגבולות שאין לחצות במבט? מהם הגבולות של המיתחם הפרטי? מתי המבט פוגע?

לְמה מזמינים החלונות? האם   הם חד כיווניים?

אני מסתכלת. אני מסתכלת עם המצלמה ורישום המראֶה חוצה את הגבולות שלי וכעת הוא גם כאן.

לא לכל מה שאני רואה ניתן לתת פרסום, אבל כשהחלונות פתוחים ומוארים אני מניחה שיש לי החירות או ההיתר להעתיק את המראה מעיני ( מוחי בעצם) למדיה אחרת ולשתף.

דרך החלונות רואים. דרך החלונות רואים מהפנים החוצה וגם להיפך – מהחוץ פנימה. הפנים הופך לעתים להיות פומבי, חלק מהחוץ.

..

.

כמעט חצות.

בכל חלון משתקפים אורות אחרים: צהובים או לבנים, חמים או קרים. בכל חלון חיים אחרים.

.

מישהו מאחסן את המאור הגדול אצלו בבית.

הצצה לחלונות בלילה (6)

.

ובחצר אחורית, נשכח לבד, בלילה

נשכח בחוץ

.

יש קסם מיוחד בחצרות אחוריים, בסיפור שהם מספרים בשתיקתם. גם ביום.

.

לפעמים החלונות לגמרי פרוצים. רואים דרכם את הצד האחר. ובאמצע ריק במקרה האחד בבית העמוד לפני הריסה אם כי חלקו עדיין מאוכלס.

IMG_0006

.

ובמקרה האחר, בצריף הנטוש של תנועת נוער, שוכנו עתה עגלות הסופרמקט הסמוך.

.

.

יש מי שמנסה לחצוץ, להסתיר

.

ויש מי שפותח חלון ומזמין הצצה.

.

.

יש בשכונה מי שנראה כמסתכל ללא כל בושה, ישירות ( רק קצת מסתתר), לאור היום, בהתרסה. חייזר אולי.

בטיוליי אני פוגשת המון כלבים מציצים. הם מסתכלים עליי, אני מסתכלת עליהם, לעתים בפחד, בדריכות, לעתים בזהירות ולעתים במאור פנים.

.

.

.

כלבים נובחים בחלון

.

.

העולם נראה אחרת מנוקדת המבט של כלב. כאן מזווית הראיה של נונה אצל הוטרינר.

אצל הוטרינר

.

מסתכלת על העולם עם קפה ראשון של בוקר. מברכת לשלום במאור פנים.

.

לא מביטים החוצה אבל מאפשרים הצצה

אישה בחלון  מרפסת

.

.

בחלון

.

.

לפעמים הפנים והחוץ לגמרי מתערבבים בחלון.

כולם מצלמים את הילדים ביום הראשון ללימודים. גם אני. לא מהחלון. לא מציצה. מסתכלת, מביטה, או מתבוננת. מצלמת ברחוב.

הנה ילדות, מתקשטות בורוד, מזדהות עם ורוד. ילדות ורודות הולכות לגן ולבית הספר. לפעמים עם אמא, לפעמים עם אבא לפעמים רק עם חברות. הילדים לא עם ורוד. ברור שלא.

.

.

.

.

.

.

.

ואי אפשר להציץ בלי עציץ.

אז אני מציצה על עציץ פיקוס השדרה שלי דרך החלון. ( עשיתי לי שדרת פיקוסים במרפסת הגג)

.

וגם ציץ האיזדרכת בעציץ. עוד מעט יעבור למקום מרווח יותר. (עציץ גדול יותר).

האגם מלא.


יש שפע. האגם הוא אי של רווחה ושגשוג.

וגם מחוץ לו המוני חתולים וחיות אחרות ( גם אנושיות, גדולות וקטנות).

אבל  אי אפשר להימלט מהשלטים האוסרים, המאיימים, מזהירים, בדרך אל הפארק ובתוכו.  ( הברכיות והעופות האחרים אדישים. החתול ממילא לא זקוק לאזהרה.  זו אני המרגישה אי נוחות)

ברווזים ושלט אזהרה 1


זה האיש האחראי, חלקית לפחות, לרווחת הברווזים. לידו שלט גדול.

מה כתוב שם?

מי בכלל קורא. (כללי אתיקה ,אטיקט.    איך להתנהג בפארק.)

שלט ומאכיל ברווזים

למרות האיסורים והשלטים המאירים והמזהירים (מה הקשר בין זוהר ואזהרה?)

דייג ושלט איסור (3)

העניין עם שלטים  ושלטון, תווים תוויות כיוונים והכוונות וכל מיני אתיקטים ותמרורים התחיל עוד טרם צאתי.  עם שלטים קטנים, תוויות מרגיזות, מציקות, מכאיבות.

כמו זאת שאמורה להיצמד לגוף אבל  ממש לא  נתנה הרגשה נעימה. נשארה תפורה אבל הורחקה. (לי הקטנה, כמעט בת שנתיים, התארחה במקום העבודה של אמה)

לי של הגר במרפאה (1)


או למשל חולצה שמכריזה על עצמה כ"יאמי "וצריך להיאבק בתפרים, בחוטי ניילון סמויים שמהדקים אותה לבד. וזו של חברה אחרת (וכמותה יש לי רבות) נחתכו למרות ההשתדלות והזהירות.  כאן חור קטן באחרים פגם ממשי.

לא הכול רגישים. לא הכול מבינים במה בכלל מדובר. בסך הכל תווית.

מה את כל כך נרתעת?

אבל מי שחש בה על בשרו לא יוכל שלא לתאב את חוסר ההתחשבות ולראות בתוויות האלה כעורות, שתלטניות, חסרות התחשבות. כמוהן כמו אלה המהודקות לכל מוצר כאילו היו עדות ליצירת אומנות מופתית – או כמי שמבקש להפוך אותי לפרסומת מהלכת   של משהו שיוצר בסין על ידי מחפשי ומחפשות  הזדמנויות עסקיות .

IMG_0018 IMG_0019


אז התווים, ההכרזות על השמות, המותגים  , האטיקטים,

אסור, אין, לא, סכנה,  סכנת מות, ענישה, ענישה כחוק .

שלטים מטעם העירייה או מועצה כזו או אחרת,  שלטים על קירות בתים ושערים, שלטים ותוויות ועוד שלטים ותוויות.


שלטים (2)
שלט אזהרה שלט סכנה שלטים שלטים (6)

שלטים (5)

שילוט על עמוד מתח גבוה (3) לא אזהר

וכאן ליד עמוד המתח הגבוה המתריע ומזהיר ואולי גם מקרין שכדאי להתרחק, קצת יותר למטה, מישהו לא שעה להתראה ושם שלט. לא אזהרה. הכוונה. אבל ברמז. רמז לא ממש ברור.

שם נפגשים בכיוון הספרה חמש בשעון?

משהו עומד לקרות בשעה חמש?

היום?

כבר קרה?

שילוט על עמוד מתח גבוה (2)

=

=

=

ועל הכול שולטים ומפקחים בחדווה  במכונית (צעצוע?)

מכונית פיקוח הפרק


או עם אופנוע

פקח ומכר וכלב בפארק (3)


עורב מרגיש בטוח, שולט על מיני ממלכתו אפילו שכתוב "אסור" ולא ברור בכלל מדוע.

עורב בשדה חרציות יבשות

=

=

=

והוא מין שלט מהלך כזה. חושב עצמו לבעלים היחידים של  כל הפארק. קורא בקול גדול מכריז אני כאן.

תרנגולים בפארק (4)

=

=

=

וגם זו מעין הכרזה. (כבר היה כאן פעם או תאומו). מפגין נוכחות מתריסה, מזהיר? ( ושוב אני שואלת אם יש קירבה בין אזהרה וזוהר)

IMG_0049

=

=

לפעמים הם דואגים גם לרווחה ותולים שלטים  שמצביעים על עבודה ושירותים.

לפעמים שלטים הם לא שררה. לפעמים הם הכוונה וסיוע מאד נחוצים.

עובד מנקה שירותים (3)

=

=

=

יש מי שמצאו בטחון ושמחה  הרחק משם, ליד מקלט ציבורי.

צהריים  05-04-2010 062


המון תווים, התוויות והתוויות נגד, שלטים בירוק אומרים משהו אחר.

פותחים שער להיכרות קרובה יותר.

יש להם שמות –  לעצים ולפרחים. שמות עם ניחוחות של ארצות רחוקות.

לא לכל עץ ופרח יש ממש שם פרטי. לא כמו לאנשים או לכלביהם. אבל גם הכרה כללית, של המין והמשפחה, יוצרת קרבה. אולי קצת הבנה. אולי קצת יותר מחשבה וחמלה.

IMG_0136

clip_image002[6]

clip_image004[6]

clip_image006[5]

clip_image008[6]

clip_image010[5]

clip_image012[4]

ויש גם שלטים שמדריכים , מכוונים ומסייעים בהתמצאות. ולפעמים מישהו מכוון למשהו מאד פרטי ורק מתי מעט  מבינים. ( בכיוון החץ נפגשים? שם תערך יום הולדת לסבתא רבא?)

IMG_0015


ויש תווים שהם גם שלט לזיכרון     (לעוזי חיטמן)

שלט תווים בכיכר עוזי חיטמן

את דעתו על ענייני שליטה ושלטון הביע מישהו בשכונה קרובה ( גבעת גאולה) בשלט על גג הבית. נפגעי שרירות לב של השלטון.(מצוטט מג'ון סטוארט מיל)

=


=

=

כאן במספרה, המון מראות ובלבול  מה בפנים ומה בחוץ?  וברורים בכל זאת שני שלטים –  שני סוגים: אסור(לעשן)  ודיפלומה (מודעה, אישור, גאווה) שבצילם אפשר לעבוד בנחת, לטפח הופעה.

פחות או יותר.

ותמיד הכול מתבלבל ומשתקף בעיני המתבונן.


=

=

=

הכל זהב מבטיח השלט.

תחנת אוטובוס בלילה 1

=

=

ושלט  שעומד ברקע ומזכיר לנו  יום יום  מה  לא עשה השלטון.


=

והצהרות מסוג אחר מסומנות בגומחה ליד האקליפטוס הצעיר ( שבינתיים כבר נגדע  ביד גסה ושוב החל לצמוח למרות הכל).

23-03-2010 טיול בוקר קצר 037

IMG_0126

ואכן כדאי לשים לב אליהם. לא זקוקים הרבה כדי להרגיש שמחה.

החול והעלים עוברים מיד ליד, נבדקים, נסרקים מתגלים בכל מיני צורות. אבא נמצא פה ליד, מאפשר ואוהד.

נולד כאן לפני כשנה וחודשים.

400 ילדים כמותו עומדים להיות מגורשים על ידי השלטונות (לא אלה של הפארק).


תינוק נהנה בפארק (2)


למרות הכול

ציורי קיר  ילדותיים (3)

הצצה מבעד לגדר (1)

פורץ גדר.  הגדר תוחמת, לא נותנת להתפשט ,סוגרת. אומרת עד כאן. והוא, פורץ גדר בכל מובן – במקום להשתרע צומח לו אל על, ויוצא החוצה מבעד לגדר. מוצא פרצה ומסתכן.

גם אותו יש להגדיר:  (השם הוא סוג של הגדרה)

חיפשתי כאן http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=identify, מגדיר צמחים ברשת. לא הצלחתי למצוא.  אני כנראה לא כל כך טובה בהגדרות.

לפרוץ גדר זה  מסוכן?   למי?   למה?

*

*

*

***

*עץ צעיר גדור בתמיכה (1)

וזו גדר טובה, תומכת.  לעתים הצעירים בראשית דרכם זקוקים להגנה, להחזקה, להתוויה, סיוע ליישור ולצמיחה נכונה. לא כולם. אלה העדינים והפגיעים. כמו זו,  לגסטרמיה הודית.

לא כל מי שמכונה "גדר טובה" היא כזו.

*

*

***

*

השתקפות בבית כנסת עם סד

גם אני הייתי מגודרת בסד עד לא מזמן. על לאיחוי כתף שבורה (עדיין לא החלמה. הדרך עוד ארוכה. נונה לא מתלווה אלי עכשיו. היא במשמורת אחרת ואני זוכה לביקורים).

ולמרות זאת אני פורצת גדרות וחומות.

גם המבט, גם המצלמה , יכולים לחדור פנימה.

חלון שקוף בבית הכנסת, עוד חלון מאחוריו.  פלשתי לחצר ביום חול. גם בשבתות בית הכנסת הזה די נטוש. ובכלל לא ברור איפה אני נמצאת, מה בפנים ומה בחוץ.

זה אשר אמורה הגדר לעשות, לא? לכוון ולציין בדיוק מה נכלל, מה שייך ומה לא. הגדרה היא בינארית: כן או לא, אפס או אחד, אמת או שקר.

*

*

*

IMG_0082

חומת בטון גדולה.

לא , היא לא מנסה לפרוץ. היא מרגישה מוגנת. מתרגלת לפי הנחיות ברורות וסדורות (טאי צ'י?)

אבל למה הוקמה חומה?  מה מתבצר מאחוריה?

*

*

*

חומה חיות מסוכנות

כתוב במפורש. סכנה. חיות מסוכנות.

מאיזה צד של החומה הסכנה?

מי שומר ומי נשמר?

*

*

*

הצצה מבעד לחומה

הצצתי. מבעד לחור קטן בחומה.

*

*

*

באתר בניה

במקום אחר ראיתי כיצד בונים גדר.

קודם כל בונים גדר.

*

*

*

גדר עץ הרוסה (1)

וגדר שנהרסה ואולי שוב לא נחוצה.

*

*

*

איש בחלון וסורגים

חתול גדר (2)

כלב בחצר אחורית (2)

חיים מאחורי גדרות


*

*

*

יונה בתמונה ובחלון

בקטע מתמונה  עם יונה (למעלה משמאל) וגדרות תיל משתקף החלון המסורג (משתקף פעמיים, בצד ימין ובאמצע השתקפות מתמונה שנמצאת ממול)  ויונה , צוצלת בעצם, עומדת מחוץ לחלון (קשה לראות אבל היא שם על המעקה המשתקף, ) עמדה להרף עין והכל מתבלבל – מה בחוץ? מה בפנים? איזו יונה לכודה ואיזו משוחררת?

למה יש גדר?  (בחלון כי יש פורצים וגנבים)

*

*

*

גדר הפרדה.

כך אפשר לשחק כדורסל ליד הכביש.

שחקן לא שגרתי

כך גם אפשר לראות עד כמה   הגדרות מקובעות, סטריאוטיפיות, בונות ציפיות לא תואמות מציאות.

*

*

*

מציאות מחוץ לגדר (2)

מחוץ לגדר.

סימון ברור למה שאינו רצוי או אינו ראוי. דוקא יש כאן כמה דברים שרציתי ולא יכולתי להציל בגלל מגבלותי (קצת קשה ביד אחת).


*

*

*

IMG_0126

אפשר גם להישען על הגדר כך


*
*
*

להישען

או כך

*

*

*

עורבים (1)

ואפשר גם לשבת על הגדר

עוד מעט  יקבל החלטה ויעוף.

*

*

*

גדר חינ משונה

וזו גדר חיה. ממש נראית חיה.

*

*

*

*

*

גדרות (12)


וזו גדר מתה.


*

*

*

גדרות ושערים (24)

גדר בחלק אחד של השכונה. (בחלק הצפוני. כמובן בחלק הצפוני)

*

*

*

גדרות ושערים (28)

*

וזו גדר בחלק הדרומי

*

*

*

הצצה למתנס הרוס (3)

וזו גדר לשטח ציבורי. שטח שפעם היה ציבורי ועכשיו מגדיר כבר משהו פרטי.

מישהו הצליח לנצל פרצות בגדר החוקים  ועומד להקים כאן מגדל פרטי.

*

*

***

זהו.

הגעתי לגדר. לסימן הגבול של הרשומה הזו. אולי כבר חציתי אותו בלי משים. זה קורה לי תמיד.

הגדרה שרירותית.

לא יותר מידי אמרו לי.

ואני לא יודעת איפה הגבול.

אז ספרתי. 20 תמונות.

בכל זאת העליתי 22. רק עוד קצת.

ויצאתי מגדרי כדי לנפות (יש לי עוד המון מחשבות על גדר וגדרות וגבולות וחומות והגדרה עצמית והגדרה מילונית וגדרות תיל ובריקדות ו… ) לא כל כך עלה בידי. אבל את זה כל אחד יוכל לעשות בעצמו. לגלול מהר או לאט, להתעכב, לרפרף, לדלג…

בתחילת דרכם. אני עוקבת אחרי התפתחותם והתמלאותם. סמל לשפע ועומס חיובי, למלאות.

רימון מבשיל*

וגם אלה.  פריחת הצאלון האדום והשילטית המקומטת הצהובה הגודשים את הצמרות  בעושר צבעוני. העומס הזה מלהיב.

פריחת הצאלון (4) IMG_0142

*

העומס של פריחת הפלומריה, העומס של חיי היום יום,  של הכבסים, של הטרחה,  של האחזקה  ההכרחית. התחושה של שילוב, של ניווט מיומן, זורם והרמוני. לכל  בגד  יש מקום מרווח כפי מידתו והרמוניה של בית וטבע. הצל בעתו שומר מפני השמש הקופחת

IMG_0098

*

ואצלי  בתוך הבית עומסים של אוספים ספק נחוצים ספק מיותרים.

בוגנביליה מיובשת שלא זקוקה הרבה לקיומה. היא לא מעמיסה . לא דורשת טיפול או זמן. היא שם. צבעוניות שהולכת ודוהה אבל עדיין  משמחת. אותי.  יש מי שיאמר שזה קצת מוגזם. קצת יותר מידי, קצת עומס יתר.

*

בוגנביליה מיובשת באגרטל (5)

*

וגם זה. המראה מהגג, עמוס.  צפוף ועמוס.

דודי שמש בשכונה*

זה, הארון הזה,  אני מסכימה. באמת עמוס, מבולגן.  אלה הם רק חלק ממאמרים וצילומים ישנים שאני שומרת למקרה הצורך כבר שנים.  ולידם  ומאחוריהם  עוד חוברות מכל מיני סוגים,  וספרים. הרבה ספרים. לא מחסן אחד יש לי. הרבה מחסנים קטנים ועמוסים .הדלתות בדרך כלל סגורות, אז לא רואים ואפשר להכחיש. ללא ספק עומס יתר.

*

בצד אחד של הסביבה, ממול,   פסל ( של מי? לא מצוין אנסה לברר של מיקי יעיש).  האיזון הופר. יש עומס יתר.  או שהכוחות בין הצדדים לא שווים או שהמשא שנראה זהה בצורתו אינו זהה במשקלו.

פסל (7)*

בגלל העומס נפצעתי.  הנה כאן רואים – ידי האחת אוחזת במצלמה והאחרת כפופה, מקובעת בסד. ואני   בתוך שלולית גדושה ולוהבת של פרחי הצאלון שנשרו.

צללית שלי עם פריחה (5)*

כל העומס הזה ומחשבות רבות שטרדו אותי הביאו למעשה שטותי ומביך ולפציעה – חיסול בעצם – של קומקום ששרת אותי נאמנה הרבה שנים. קשה לבשל ביד אחת, להקשיב, לתכנן,  לקבל בקשות מכל מיני סוגים וכיוונים, לתאם  זמנים  ושעות עבודה, לדאוג לנונה שתטופל כראוי, לבקש עזרה, לקבל עזרה  לתת עזרה…..

במקום את הסיר עם התבשיל הנחתי על להבת הכריים את הקומקום החשמלי.

IMG_0086

*

לא רק אצלי מאד עמוס. זה מה שמתגלה בהצצה לחצר אחורית של בית בדרך אל הפארק.

חצר אחורית עם מכונית

*

איזו קבלת פנים.  זה השלט שראיתי בכניסה.

ככה?

זה מלחיץ.  לחץ זה עומס. זה עומס יתר.

יש נקודת סיום?  גם מועד לסיום?

מודעה אל נקודת הסיום

*

והרימונים.

תראו מה קרה להם.

עומס יתר. ממש לא הוגן. בטרם עת הגיעו לנקודת הסיום

IMG_0074 *

ועוד אחד שלא הצליח לעמוד בעומס.

IMG_0082

*

בבית הקפה, בפארק, בפגישה  לא שגרתית ( כלומר לא בשיגרה שלי. נונה בינתיים לא מטיילת איתי, עד שהכתף תחלים. היא לא אורחת רצויה בית הקפה הזה) לא יכולתי להתעלם מהעומס של אופנה ואי נוחות האלה. ואני תוהה למה ומדוע והאם זה הכרחי. וזה בכלל אופנתי?

נעל מיוחדת בית קפה (1)

*

היצור הזה, מגלן חום,  תזזיתי, ממהר,עסוק, עמוס, לחוץ. גם מרהיב. במיומנות מרשימה חופר, שולה תולעים וחרקים. האם הוא חייב להספיק? מה הוא חייב להספיק? כמה?

IMG_0083

*

אקליפטוסים  שלא עמדו בעומס. פצועים.

אקליפטוס פצוע (1)

אקליפטוס פצוע (4)

*

שלישיית ברווזים שבדרך כלל נחים. לפעמים קצת מגעגעים, מהדסים. תמיד ביחד .  הקצב שלהם מאד שונה מהעופות האחרים.

IMG_0062*

מישהו דאג למנוחתם. או מישהו מתכוון להלך איתם על העננים שהם רכים יותר מאשר האדמה.

פעם אמרו לי שנעליים תלויות  כך הן סימן לתחנת סמים.  גם זו אפשרות להקלה על עומסים.

נעל על חוט חשמל

*

כשיצאתי מהפארק  עברתי ליד גדר של בית. כוס הקפה הזו מזכירה שבכל זאת החיים קלים.

באמת?

כוס קפה מניר

*

ובבית, על המדף ראיתי כי  הצמד האהוב עלי עומד  ליד הספר שמזכיר  מה באמת שפוי.

אמא סוס וסייח

כנגד כל הסיכויים

צומח בתוך הבטון, בסדק צר. הגיע לכאן במקרה או מתוך בחירה?

מנצל את מה מה שאפשר ואפילו פורח.

צומח בבטון (4)*

*

*

הכל אפשרי, הבלתי אפשרי רק לוקח יותר זמן.

זה השלט בכניסה למעבדת המחשבים שלי   {"עכבר הכפר").   לא הפרטית שלי ולא בבעלותי. זו שאני מבקרת בה לעתים קרובות כשמי מהמחשבים שלי חולה.   זה מה שמנחה אותם ולתדהמתי לפעמים כנגד כל הסיכויים הם מצליחים. מאפשרים דו קיום שלי עם שיגעונות של מחשבים.

שלט במעבדת המחשבים*
*
*

כנגד כל הסיכויים פולשים גם אלה וגדלים ללא מצע  מתאים, מכים שורש ומתפתחים. לפעמים סודקים, לפעמים מעוררים זעם ונתלשים, מגורשים.

צומח בטון*
*

צומי בגדר אבנים


*
*
*

פיקוס גדל בקיר*
*
*

צומח בין אריחי בטון (3)

*
*
*

פיקוסים במיוחד מוכשרים לכך.  הנה אחד שזכה לאירוח מסביר פנים על קיר של בית.

עד מתי?

פיקוס צומח על בית*
*
*

גזע של עצי תמר מארח ברצון צמחים שונים. אולי לא ברצון? אולי נכנע בלית ברירה ומתוך חולשה?

צמחים על הדקל*
*
*

זו הפולשת  העכשווית האלימה. הציפור החמודה למראה,  המיטיבה כל כך לשיר ולחקות קולות, שמקפצת בחן על הדשאים ונראית כל כך תמימה וכאילו זה היה ביתה ומאז ומתמיד.  זו המיינה. זו מי שמגרשת מביתם את הציפורים האחרות. אפילו את הציפור הלאומית – הדוכיפת. אולי במיוחד אותה.

מיינה*
*
*

אולי היא האחראית לזה ששוב מצאתי ביצה אצלי באדנית. באותו מקום בדיוק.  אני חושדת בה שסילקה את  ביצת הצוצלת  שדגר עליה הזוג לפני כחודש. מישהו חומד לצון? הרי הכרזתי כאן קבל עם ועדה שאני לא מעוניינת לארח באדנית לא צוצלות וגם  לא מיינות. המיינה בשלה, לא איכפת לה מאף אחד מלבד עצמה.

עוד פעם ביצה באדנית (1)*
*
*

מיקי מאוס מתארח ברווחה באחד הבתים למרות שהוא נראה קצת עייף. מי יודע, אולי הוא בעצם עובד זר ומעומד לגירוש.

חצר אחורית ומיקי מאוס (1)*
*
*

וגם הם. מהיכן הם בכלל הגיעו? מתי הם נחתו?

גמדים בחצר*
*
*

כדורגל פלש אצלנו לעציץ. אנחנו יודעים בודאות שהשהות שלו זמנית ולא ננקוט באמצעים לגירושו. הוא גם יכול להתאזרח כאן ולשהות באופן קבוע. לי לא איכפת.

כדור פלש לעציץ (2)

*
*
*

בנסיבות לא פשוטות כאלה של איומים ורצונות שונים ומתנגשים יש מי שמצטייד בשומים שמתקיימים לצד הכבסים.

חלון עם שום (1)*
*
*

בדרך אל הפארק גיליתי דו קיום בלתי יאומן. בתוך העיר עדר של עיזים?

איזו מין חיית מחמד זו או שמא תעשייה זעירא?

עיזים בשכונה (2)*
*
*

ובפארק

*

העקבות מעידים על קיומם ביחד של יצורים מסוגים שונים

IMG_0034*
*
*

ביחד

עורב על פסל

*
*
*

עוד ביחד

יושבים על ספסלים (10)*
*
*

וקצת פחות

יושבים על הספסל (3)*
*
*

ואפילו זוג מעורב, שחור ולבן .דו קיום הרמוני ללא דעות קדומות.

ברבורים (1)*
*
*

הוא מתחיל את חייו, עדיין מפוחד, לא יודע אם יוכל להישאר או יגורש.

חתולים (7)

*
*
*

והוא כבר מצא לו מקום וחייו סוגים בשושנים.

חתול ופרחים